צילומים: תמר מצפי© כל הזכויות שמורות
היום ה2 לפברואר התעוררתי בבוקר, כבכל שנה, רציתי לקום מיד ולרוץ לים לחוף ריו וורמליו, לברך את אלת הים ימנז'ה, לתת לה פרחים ולבקש שתעניק לי שפע. אבל אני בתל אביב.
היום יתעוררו תושבי סלבדור {צפון ברזיל} כבכל שנה ב2/2. ילבשו לבן ותכלת יכינו סלסלה לכבוד ימנז'ה. בסלסלה הם יכניסו בושם, פרחים, מראה קטנה, יש השמים לקים פודרה, לפעמים בובות. כל מיני מתנות קטנות שמתאימות לאישה. את הסלסלה הם יקשטו יפה בסרטים של כחול ולבן הצבעים שלה, צבעי הים לפעמים גם פס של כסף כמו ניצנוץ הגל כשקרן שמש פוגעת בו.
אנשים באים מוקדם מאד בבוקר כדי להיות הראשונים לברך אותה.
הצטרפתי אל אלפי החוגגים שעמדו בים חלק זרקו לה פרחים מהחוף, חלק מילאו סלסלות וחיכו לסירות הדייגים. ימנז'ה היא האלה ששומרת על הדייגים. לפני שהם יוצאים לים הם באים לחדרון הקטן על הגבעה שם משכנה ומתפללים שתעניק להם שפע, הרבה דגים ושתשמור עליהם שיחזרו בשלום לחוף.
המון אדם לבוש לבן מילא את החוף, אווירה מהפנטת, חגיגית. קבוצות של אנשים במעגלים רוקדים ושרים לקולות תיפוף מונוטוני של תופי טם טם גדולים, יש שנכנסים לטראנס ורוקדים ומתפלשים בחול ללא שליטה.
העין לא יודעת לאן להסתכל, התרגשות גדולה. נכנסתי לסככה שם אוספים את כל הסלסלות, עמוסות המתנות. ברגע מסוים לפתע, הגיעו גברים שחומים, חשופי חזה ושריריים, כל אחד העמיס סל גדול על הראש והחל לצעוד איתו לכיוון הסירות שחיכו, כך עד שרוקנו את הסככה.
הסירות הסתדרו בשורה בים ובשעה 3 נשמעה צפירה יצא עשן סגול והן החלו לשוט אל נקודה מסויימת בים שם הם מאמינים שיש בור גדול ולשם הם שפכו את כל המתנות לכבוד ימנז'ה. בתקוה שהיא תקבל אותן תאהב ולא תחזיר. תברך אותם בשפע ובריאות עד לשנה הבאה.
החגיגה לימנז'ה היא החגיגה העממית הכי גדולה לפני הקרנבל.
ODOYA SALVE YEMANJA
