החינוך הטוב ביותר בשבילי.
במאמר הקודם עסקתי בשאלה, האם קיים חינוך נכון ולא נכון, ואם כן מהו? וטענתי כי חינוך נכון ולא נכון זה הוא דבר סובייקטיבי, המתאים לגישה מסויימת, לאמונות תרבותיות שונות, לאמונות דתיות שונות, לידיעות מחקריות שונות ועוד.
אז מהו החינוך הנכון ביותר בשבילכם? התשובה לשאלה נמצאת אצל כל אחד ואחת מכם, בצירוף הילד שלכם והאינטראקציה ביניכם.
אז נתחיל בכם.
אני מאוד אוהבת להסתייע בבדיקת ההורות ע"י שימוש במאמרה של אסתר כהן (2006)* העוסק במהי מודעות הורית? מאמר זה בוחן, כאמור, מהי "מודעות הורית"? וכיצד באמצעות הבנת נושא זה יכולים אנשים מקצוע אשר מדריכים הורים, לסייע להורים טוב יותר בהבנת מערכת היחסים שלהם מול הילד, וכן לסייע להורים לשנות ולו במעט את התנהלותם מול ילדיהם, וזאת בהתחברות לרמת המודעות ההורית שלהם. ההשערה המרכזית שעלתה במאמר היא שקיימת השפעה של האמונות והתפיסות ההוריות על הדפוסים ההוריים, והן אשר משפיעות על התפתחות הילד.
רמת מודעות הורית הינה הצורה האופיינית שבה הורים נוטים לחשוב על ילדיהם ולהבין את התנהגותם, ובמקביל, כיצד הם תופסים את התפקיד שלהם כהורים, וכיצד הם מעבדים את התנהלותם ביחסיהם עם ילדם. רמת המודעות ההורית מושפעת ממאפיינים אישיותיים של ההורה, אך גם ממרכיבים שמתרחשים בחיים כגון לחצים, משברים וכו'. על מנת להבין מהי רמת המודעות של כל הורה, עושים שימוש בראיון שכולל בתוכו שאלות על הילד עצמו כגון: איזה מן אדם הוא? ממה אתה נהנה אצל הילד ומדוע? מה הדבר הקשה ביותר בלהיות ההורה של…? וכדומה, וכן שאלות על התפיסה של ההורה את ההורות, כגון: איך היית מתאר ילד טוב? מודע לדעתך זה ילד טוב? האם הילד שלך ילד טוב ומדוע? וכו'.
קיימות ארבע "רמות מודעות הורית"– כל רמה כוללת בתוכה את מערכות השיקולים מהרמות הקודמות ומוסיפה להן מערכת שיקולים חדשה ששונה מהן איכותית. רמת המודעות ההורית בנקודת זמן מסויימת, עשויה לשקף גם רגרסיה או עיכוב בשימוש ביכולות קיימות, בשל חרדה, מתח ודיכאון שמשפיעים על כלל התפקוד. כך, ייתכן כי סוגיות אישיות בלתי פתורות מסוימות, עשויות לעכב את ההורה מלהגיב על פי רמת המודעות הפוטנציאלית שלו כשהן מתעוררות באינטראקציות עם ילד ספציפי. בנוסף, מאפיינים ספציפיים של הילד כגון: טמפרמנט ו/או מצב נוירולוגי, יכולים להשפיע על החוויות ההוריות בכך שהם יוצרים תסכול, בלבול וחרדה. חוויות אלו עשויות להחליש את היכולת הרפלקטיבית הפוטנציאלית של ההורה דרך תגובות הגנתיות.
להלן פירוט 4 הרמות:
1.הרמה האגוצנטרית (Egocentric Level)– הורים ברמה זו מבינים את הילד במונחים של חוויותיהם האישיות, ותפקידם ההורי מאורגן סביב הצרכים והמשאלות האישיות שלהם כהורים.
2. הרמה הקונבנציונאלית (Conventional Level)- הורים ברמה זו מבינים את הילד, תוך שימוש בהסברים חיצוניים, סטריאוטיפיים והגדרות שמספקת התרבות, המסורת או דמות סמכות.
3. רמת מערכת היחסים ( (Relational-Systemic Level–הורים ברמה זו מבינים את ילדם בצורה פסיכולוגית מורכבת ומשתנה ומכירים בכך שגם הילד וגם ההורה מתפתחים דרך התפקידים שלהם בקשר הורה-ילד. ההורה יודע שתפקידו לנסות כל הזמן למצוא את האיזון האחראי בין צרכים מתחרים של ההורים, המשפחה והילד.
4.רמה המרוכזת בילד Child-Centered Level))- הורים ברמה זו תופסים את הילד כישות ייחודית, שניתן להבין דרך מערכת היחסים בינם לבינו, ולא דרך הגדרות חיצוניות. הורים אלו תופסים את התפקיד ההורי כיכולת לזהות ולממש את הצרכים הייחודיים של ילדם.
הצורך בנושא זה עלה מתוך ההבנה המחקרית בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית ובו קיימות עדויות מחקריות אשר מוכיחות שההתפתחות הרגשית של ילדים מושפעת מאוד מהיחסים והקשרים שקיימים עם הוריהם, אך בספרות הפסיכודינאמית אשר עוסקת בתחום העבודה הטיפולית עם הורים, נמצאה התייחסות מוגבלת ומועטה לחלק מהסוגיות שנוגעות ביחסים המשולשים של מטפל, הורה, ילד.
מהמסקנות מתוך המקרים שהוצגו במאמר, עולה כי מודל ההתפתחות הקוגנטיבית של מודעות הורית יכול לסייע למטפלים להתמודד עם תגובותיהם הרגשיות ולסייע להם לבחור אסטרטגיה אשר תאפשר להם לגייס את ההורים לשם שינוי בטיפול בילד, ועל ידי כך לטייב את היחסים והקשר בתוך המשפחה.
לכן אני מאמינה כי על כל אחד מאיתנו לנסות ולבדוק מהי המודעות ההורית שלו, ולנסות להבין מדוע הוא פועל מהיכן שהוא פועל, ולאו דווקא בדרך של ביקורת, אלא מתוך הבנה של מי אני מהיכן הגעתי ומדוע אני מתנהל כך, והאם התנהלות הורית זאת באמת מתאימה לי? או שאני נשען על החינוך ההורי שאני חוויתי והורגלתי? ויש מספר דברים שהיייתי שמח לשנות.
בפוסט הבא אעסוק בגורמים הקשורים בילד, הנוגעים להורות.
מזמינה אתכם להעלות שאלות שמעניינות אתכם בנושא שכתבתי, או כל נושא אחר בהורות, או כאיש צוות שעובד עם הגיל הרך. אני מצידי אענה בשמחה.
שיהיה לכולם שבוע מצויין.