למרות שהיא חיה באזור עוין ונחשל ,מדינת-ישראל תופסת את עצמה כמדינה מודרנית ומפותחת.
אך כמו שקורה ברוב המדינות,גם מדינת-ישראל נחשלת בתחומים מסוימים כגון: הענקת זכויות לאב הארי אחרי שאשתו ילדה את הצאצא המשותף.
ברבות השנים הכנסת חוקקה מספר רב של חוקים אשר נועדו להיטיב עם נשים .
מדובר במהלך מוצדק ,היות והן עוברות תקופה קשה במהלך תקופת ההיריון ,וגם מעט לאחר מכן.
אך המחוקקים הזניחו את "הגבר החדש" אשר רוצה להיות מעורב בגידול בנו ,אך שוק העבודה מצד אחד,והמדינה מצד שני אינם מאפשרים לו זכות בסיסית זו.
המצב בישראל כיום לגבי הזכויות המוקנות בחוק לאב הטרי
בעבר לגבר לא היו זכויות כלל כאשר אשתו ילדה את הצאצא המשותף.
כלומר: לא הגיע לו חופשת לידה ,הוא לא קיבל מענק לידה ,ולכן הוא נאלץ לפרנס את משפחתו הטרייה.
בשנת 2014 תוקנה הצעת החוק הקובעת כי עובד זכאי להיעדר מעבודתו עם הופעתם של צירי הלידה ועד 24 שעות מסיומו של הליך הלידה.
גבר יוכל להצטרף לבדיקות של אשתו באם מדובר בבדיקה המסכנת את חיי האישה או העובר.
עובד שאשתו ילדה את הצאצא המשותף זכאי לצאת לחופשת לידה חלקית שנותרה מבין ששת השבועות האחרונים מרגע סיומו של הליך הלידה.
גם הצעת חוק זו אינה מסייעת לגבר לעמוד לצד אשתו ברגעים שלפני הלידה ,במהלך הלידה ,וגם אחריה שהאישה מרגישה חלשה וחסרת -חיים.
ההערכה כיום היא שהאב הטרי צריך לעמוד לצד אשתו ,לעזור לה ולעודד אותה לפי הצורך ולכן תעלה ביום ראשון הקרוב (161\31) הצעת חוק חדשה של חברי-הכנסת תמר זנדברג מסיעת "מר"צ" ,ויו"ר ועדת הכנסת ח"כ דוד ביטן מהליכוד לפיה גבר שאשתו ילדה יוכל לצאת לחופשת לידה בסך שמונה ימים כאשר חמישה ימים יהיו על חשבון ימי מחלה ,ושלושה ימים יהיו על חשבון ימי חופשה שהעובד צבר במהלך ימי עבודתו(זאת בנוסף לשלושת התנאים שהופיעו בהצעת החוק המתוקנת).
החוק צפוי לחול על אבות טריים ,ועל נשים אשר החליטו להביא ילד לעולם (אך היא לא חלה על שירותי פונדקאות).
הסיבה להגשת הצעת החוק
ח"כ זנדברג טוענת כי בשנים האחרונות היא מקבלת פניות רבות מאבות טריים אשר גוללו בפניה סיפורים על-כך שהמעסיק לא-תמיד מאפשר להם להיות לצד נשותיהם באחד הרגעים החשובים שלהם.
ולכן ,נשים רבות נשארות עם התינוק לבד בבית כאשר בן-זוגן אינו יכול לסייע להן בתקופה קשה זו.
הבעיה הכרוכה בהצעת החוק
רוב התשלום על שמונת ימי החופשה נופל על המעסיקים הפרטיים ,ולא על המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי (כפי שקורה בעת שהאישה יולדת את הצאצא המשותף).
ולכן נשאלת השאלה: האם צריך להפיל את התשלום על המדינה בלבד או לחלק אותה שווה בשווה ?
אני מעריך שהתשלום צריך להתחלק בין המדינה למעסיקים היות ששניהם אחראים על גורלו של העובד.
שני חברי-הכנסת מנסים להגיע להסכמה עם ארגוני המעסיקים אשר מתנגדים להצעת החוק במתכונתה הנוכחית ,אך הם מודעים לכך שייתכן ויהיה צורך להכניס שינויים להצעת-החוק כך שהיא תרצה קבוצות שונות בחברה הישראלית.
הצעת החוק עברה אמש (א') בוועדת השרים לענייני חקיקה והיא מועברת עכשיו למליאת הכנסת כאשר ההערכה היא שהיא תעבור בשלוש קריאות כנדרש בקרוב.
אין ספק שמדובר בהצעת חוק טובה וראויה אשר תיטיב עם ציבור האבות הטריים המעוניינים לעזור לזוגתם שתחייה לגדל את הצאצא המשותף ,חבל שהמעסיקים הפרטיים לא מבינים צורך בסיסי זה.