יצאתם כבר לכמה וכמה דייטים,
הכול נפלא, ואת כל כך רוצה שזה יעבוד.
שניכם עסוקים, אין סיבה שהוא יתקשר אלייך עד הערב, וזה בסדר,
ובכל זאת, את צמודה לנייד ומסתכלת עליו כל דקה בערך,
מחכה לאיזה סימן.
אחד הדברים שזיהיתי אצלי
שהקשרים שלי היו נגמרים אחרי 3 שבועות.
הם היו מתקשרים, הם היו מסמסים, הם היו יוזמים,
ואז אחרי 3 שבועות
פתאום חלה תפנית מסוימת, הוא שולח פחות הודעות,
מציע לצאת פחות ממה שהיה בהתחלה,
"הוא היה מחובר בוואטס אפ ולא שלח הודעה..מה הסיפור שלו"?
ואני ישר נהיית מדי הייס מ"בלשים בלילה" (זוכרות את הסדרה?!)
מסיקה מסקנות, נותנת פרשנויות משלי
שהיו תמיד לרעתי ולרעת הקשר וגרמו לי
להרגיש פגועה, כועסת, חסרת ביטחון
לא שלטתי בזה, אלו היו הקולות שרצו לי בראש באופן אוטומטי.
היו מתחילות להציף אותי הדאגות והמחשבות:
"זהו, הוא איבד עניין"
"ירד לו ממני"
"זהו זה נגמר"
"אני לא מספיק מעניינת"
"אני לא מספיק יפה"
"לא מספיק טובה"
"לא מספיק………….."
יודעת מה היה קורה אח"כ?
אני אספר לך,
אם הוא היה מתקשר בערב
הטונציה שלי היתה כ"כ מעורערת וחמוצה
שהשיחה כבר לא זרמה וזה נגמר…
ולפעמים, גם טלפון בערב לא הגיע….
אני אתקשר? מה פתאום?!?!!!
בשום פנים ואופן לא.
במסגרת תהליכי ההתפתחות והמודעות שעברתי,
הבנתי כמה המחשבות שלי מעכבות אותי.
ואיך ניתן להפיק הרבה יותר דרך שינוי המחשבות שלי.
בפוסט שכתבתי "גבר שרוצה לא קשה לו כלום"
תוכלי להבין איך ניתן לשנות את המחשבות שמעכבות אותנו.
הבנתי שכל מה שאני חווה הוא תוצאה של פרשנות ולא של עובדות במציאות.
ומכיוון שפרשנות היא רק פרשנות , אני יכולה תמיד לשנות
וליצור לעצמי את הפרשנות היעילה עבורי, זו שמשרתת אותי.
איך עושים זאת קוראים את הפוסט "גבר שרוצה לא קשה לו כלום".
פרשנות = כל אותן המחשבות והרגשות שלך
עובדות = פעולות ותוצאות
התחלתי לתת פרשנויות נוספות;
"אולי הוא לא התקשר כי הוא רוצה שגם אני אתקשר"?
"אולי גם הוא רוצה סימן ממני לכך שאני בעניין"?
"אולי היה לו יום עמוס בעבודה"?
כשנתתי פרשנות שונה ממה שנהגתי לעשות בד"כ,
הרגש שלי מיד השתנה
מרגש שלילי לרגש חיובי
וכך גם האופן בו פעלתי.
"מה שמפחיד אותנו הוא לא המציאות,
אלא המציאות כפי שהיא נתפשת במוחנו" (אפיקטטוס)
חשבי איזה עוצמה נפתחת בפנייך כאשר
את מאמצת לעצמך את הגישה הזו.
