ההצלחה הגדולה של פני מרשל

מרשל כיכבה בקומדיית המצבים "לוורן ושירלי", שהעניק לה שלוש מועמדויות לפרס גלובוס הזהב, וכן, היא ביימה להיטים כמו "ביג" ו"ליגה משלהן".

זוהי הסיבה לכך,שהיא נחשבת לאחת הבמאיות האהובות והמצליחות בהוליווד, שפרצה מחסומים מגדריים ושברה שיאים בתחומה.

בחורה עם מחשב נייד

ביום שני האחרון (18\12\17) הלכו לעולמן שני נשים דגולות : רונה רמון, ופני מרשל.

מאמר זה יעסוק בבמאית הקולנוע פני מרשל.

מרשל כיכבה בקומדיית המצבים  "לוורן ושירלי", שהעניק לה שלוש מועמדויות לפרס גלובוס הזהב, וכן, היא ביימה להיטים כמו "ביג" ו"ליגה משלהן".

זוהי הסיבה לכך,שהיא נחשבת לאחת הבמאיות האהובות והמצליחות בהוליווד, שפרצה מחסומים מגדריים ושברה שיאים בתחומה.

   ביוגרפיה

מרשל נולדה ברובע ברונקס שבניו יורק בשנת 1943.

אמה ג'ו איירין הייתה רקדנית ומורה לריקוד.

יש לה שני אחים: הבמאי והמפיק גארי מרשל, והמפיקה רוני האלין.

היא למדה באוניברסיטת ניו-מקסיקו.

היא אחותו של הבמאי והמפיק גארי מרשל ("אישה יפה").

מרשל הייתה נשואה פעמיים: נישואיה הראשונים היו לשחקן פוטבול והם נמשכו שלוש שנים, במהלכם נולדה להם בת אחת.

נישואיה השניים היו לבמאי רוב ריינר ("הנסיכה הקסומה"), נישואים שנמשכו עשור במהלכם הוא אימץ את ביתה של מרשל.

לשניים יש חמישה נכדים.

בנוסף, מרשל הייתה מעורבת במערכת יחסים עם הזמר ארט גרפונקל, והשניים נשארו חברים טובים גם לאחר שמערכת היחסים ביניהם הסתיימה.

 

  קריירה מקצועית כשחקנית

את הקריירה שלה בעולם הבידור החלה פני כשחקנית בתכניות טלוויזיה ובפרסומות.

בתחילת שנות השבעים היא שיחקה את מירנה טרנר מזכירתו של ג'ק קלוגמן בסדרה "הזוג המוזר" שהפיק אחיה גרי .

בשנת 1975 גילמה מרשל את דמותה של לורן דה-פזיו בסדרה המצליחה "ימים מאושרים".

בזכות תפקיד זה היא גילמה את לוורן בקומדיית המצבים "לוורן ושירלי" אשר שודרה בין השנים: 1983-1976 במשך שמונה עונות,והופקה על-ידי גרי מרשל.

על תפקיד זה הייתה מרשל מועמדת לשלושה פרסי גלובוס הזהב בתור השחקנית הקומית הטובה ביותר.

מחוץ לטלוויזיה לא בלטה מרשל בהופעות קולנועיות יוצאות דופן, היא השתתפה בסרט הפעולה של הבמאי ג'ון בדהאם "הדרך הקשה"  ובקומדיית ההתבגרות "אליס במהופך".

                                  פני מרשל כבמאית קולנוע

בשל עיסוקו של אחיה גרי מרשל בתחום ההפקה התעניינה מרשל גם כן בבימוי והפקה.

היא החלה את מלאכתה מאחורי הקלעים בסדרה בה היא כיכבה "לוורן ושירלי" , בה היא ביימה ארבעה פרקים.

סרטה הראשון כבמאית היה "ג'ק פלאש המקפץ" משנת 1986 בכיכובה של וופי גולדברג.

בשנת 1988, היא ביימה את הקומדיה "ביג" בכיכובו של טום הנקס, על ילד נמוך קומה שמביע משאלה להיות גדול ומתעורר יום אחד כשהוא בן 30.

הסרט נחל הצלחה ביקורתית וקופתית כאחד, והפך לסרט הראשון שביימה אישה שחצה את סף 100 מיליון הדולר בקופות.

סרטה השלישי של פני מרשל כבמאית היה  "התעוררות" (1990), בכיכובם של רובין ויליאמס ורוברט דה נירו.
הסרט אומנם לא הפך ללהיט, אבל הוא היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר, כולל פרס הסרט הטוב ביותר.

בכך היא הפכה לבמאית השנייה שסרט בבימויה מועמד בקטגוריה זו.

ב-1992 היא ביימה את  ליגה משלהן"  עם ג'ינה דיוויס, טום הנקס ומדונה על קבוצה בייסבול פיקטיבית של נשים שפעלה במהלך מלחמת העולם השנייה.

בדומה לסרט "ביג", גם סרט זה נחל הצלחה עצומה והוא הרוויח 132 מיליון דולר ברחבי העולם.

לאחר מכן סרטיה לא זכו לאותה הצלחה.

בשנת 1994 ביימה מרשל את הקומדיה הצבאית "חכם על גדולים" בכיכובו של דני דה-ויטו.

בשנת 1996 ביימה מרשל את הסרט "אשת הכומר" בו כיכבו דנזל וושינגטון והזמרת המנוחה וויטני יוסטון.

בשנת 2001 ביימה מרשל את הסרט "הבחורים בחיי".

בשנת 2005 היא הפיקה את סרטו של הבמאי רון הווארד "סינדרלה -מן " בכיכובו של ראסל קרואו ,וכן באותה שנה היא הפיקה את העיבוד הקולנועי של הספר "סמנתה" בבימויה של נורה אפרון שלא קיבל ביקורות טובות.

     מותה של מרשל

מרשל בת ה-75 מתה בביתה בשכונת "הוליווד הילס"  עקב סיבוך במחלת הסוכרת בו לקתה.