בגיל 10 הגשתי להורים שלי שרטוט מדוקדק לפרטי פרטים על החדר שחור לבן שאני רוצה שירכשו לי ומה בדיוק צריך להיות בו, תכנון נגרות לארון ברמת המדף ומה צפוי להיות בו, להגיד שזה עזר לי? לא ממש, אבל מה שבטוח שכבר בגיל מאוד צעיר ידעתי להגדיר לעצמי איך אני תופסת את החלל ואיך הוא צריך להראות בעיניי, אחרי הצבא נרשמתי ללימודי עיצוב לתואר ראשון בעיצוב פנים בHIT, אחרי ארבע שנים ארוכות סיימתי את התואר בהצלחה ואפסנתי אותו בבוידעם, למה? היו לי אלף תירוצים – היום אני מרשה לעצמי להגיד. תירוצים!
החתונה, הריונות, ילדים, גרמו לי לחפש עבודה נוחה, "עבודה לאמהות", כזאת שתביא אותי בארבע לילדים, ולמרות שבחרתי בזה ממש התביישתי להגיד שאני מעצבת פנים כי לא באמת עסקתי בזה רשמית, עברו כמה שנים והמזוודה, ההיא מהבוידעם התחילה להשמיע רעשים, משהו שם חרק, משהו שם רצה לצאת, דיגדג לי באצבעות להראות מה אני יכולה לעשות, בלילה של יום הולדת 33 שלי, לפני קצת יותר משנה הבטחתי לעצמי הבטחה שעד גיל 35 את עצמאית, את תעשי מה שאת אוהבת, את תעבדי במקצוע שלך שכל כך חשוב לך לחזור אליו ולא משנה מה, נגמרו התירוצים.
אז יצאתי למסע, חודש לאחר מכן התפטרתי מהעבודה הנוחה, הוצאתי את המזוודה מהבוידעם, פתחתי עסק והתחלתי להשמיע לעולם מה אני עושה, מה אני רוצה לעשות כל יום – כל היום, נרשמתי לקורס הום סטיילינג והתחלתי לנער אבק מהמזוודה המאובקת שלי, אני אוהבת ללמוד דברים חדשים, כשנועה התקשרה להגיד לי שהתקבלתי לקורס דיגיטליות בעסקים נזכרתי במשפט שאישה חכמה אמרה לי "לא אומרים לא להזדמנויות, נתנו לך הזדמנות תחבקי אותה בכל הכוח", ישר הודעתי לנועה שאני בפנים, הקורס הזה הוא בדיוק מה שאני צריכה כדי לקחת את העסק שלי קדימה ולקיים את ההבטחה שנתתי לעצמי – כי איך אני אומרת לילדים? הבטחות צריך לקיים!
אם קראתם עד לפה אז הבנתם שאני כבר לא מתביישת להגיד שאני שירז שמשון, מעצבת פנים.
רוצים לקרוא אותי עוד? אתם יכולים לעקוב אחרי הבלוג, יהיה מעניין וככה אני גם אדע שקראתם:)
תמונת השיתוף נלקחה מאתר PEXELS