הבטחתי לעצמי הפעם לא לבכות,חבל על העצב שמוביל לעניים אדומות וקימטוטים אפורים בצידי העניים.
הבטחתי לעצמי הפעם לא לכתוב לו,לצאת גדולה בשתיקה.
אני חזקה בדברים אחרים,אני חזקה בלהגיד דיי לאנשים אחרים,אני טובה בלהפסיק לעשן,לאכול בריא ולסלק הרגלים רעים.
אני לא טובה בלהתנתק מאהבה,ובמיוחד לא ממנו.
אני תמיד כותבת וחופרת וחוזרת ומבקשת עוד,לטעום עוד קצת מהכאב שגורם לי לא להעריך את עצמי ,לא להאמין למחמאות,לא לחייך בתוך תוכי ולהינות מעצמי בעולם.
עוד יום שאני לא מעשנת,ואוכלת דיי בריא,שוב העפתי את הסוכר מחיי..שוב אני זזה,שוב אני אמא טובה יותר מלאת צבע בפנים ליד הילד שלה,לא בוכה ולא מסתגרת.
ואז הקטן נרדם ואני נשארת עם עצמי ,ואני לא חושבת על שומדבר חוץ מעליו,האיש עם מזוודת ההבטחות שלא מקיים דבר,רק מחייך ומצחקק…ונעלם.
אני מבינה שזה כנראה בכוונה הריי הוא יודע מה לא לעשות,והוא בוחר כל יום לעשות את זה,ופוגע בי במודע וגורם לכל מה שכתבתי למעלה.
אז הייתי חייבת לידע אותו שוב שזה כואב
שאני לא ממשיכה ככה,וחבל..אבל למי זה חבל?
עוד כמה שנים זה לא יהיה חבל.
אתה תהיה היסטוריה שאני לא ארצה לזכור,שלא אאמין שהסיפור הזה התרחש בחיי שאמורים להיות מדהימים.
אני שמה סוף לסבל ועושה לעצמי טובה ענקית.
הבעיה היא לא בי אלא משהו בו,כי נתתי והשתנתי למענו כל הזמן על מנת להתאים את עצמי,העיקר שזה יהיה הוא בסביבה שלי,ודיי…
דיי לבכי ולכאב שאני לא צריכה להרגיש,לא בגילי ולא במעמדי ולא בכל מה שיש לי.
אני בחורה יפה,חכמה,טובת לב קצת יותר מידי טובה שלעיתים מתורגם כחולשה..כל מה שהוא אמר,כל מה שכולם אומרים,כל מה שאני רואה כשאני מסתכלת על הבחורה בראי ולא מבינה איך הדמות הזאת מדרדרת את עצמה ככה,איך היא מאחלת לעצמה למות?איך היא מאחלת לעצמה מחלה? כשהיא אמא בעצמה! איך היא מעיזה להרגיש רע עם עצמה שהיא אמא שצריכה להיות אמא…יש לי ילד מתנה שאני אחראית עליו והוא דבש בחיי ,איך אני מעיזה לפגוע בו במחשבה שאני רוצה למות? ולמה להרוס חיים שיכולים להיות נהדרים…שלי ושלו.
איך אני נותנת יד לפינוק הזה והתבכיינות לא מוצדקת ואסורה הזאת,ובגלל מה?
יש לי ים חלומות שאני עוד עלולה לקטוף.הפעם אדחוף את עצמי בפול גז.
החיים שלי טובים,אני באה מבית טוב ויש לי הכל ויכול להיות לי יותר.
והפעם אני באמת מאמינה לזה,והפעם לא אקלל את עצמי ואעשה מעצמי משהו מסכן..שאני לא,ואשליך על עצמי צער שלא מוצדק.
אני אסתדר,אני אמצא את הכיוון שלי,אני אתאפס על עצמי ואני אהיה בסדר…ואפילו יותר מבסדר.
אז בהצלחה לי,צעדים קטנים אני כן אהיה חזקה יותר,וזה המסע שלי.