הבדידות שבהורות

הורים רבים מבינים שאצל כולם יש קשיים,
לכולם יש ימים קשים, בקרים קשים, מצבים קשים,
לכולם יש דאגות כאלה ואחרות, עומסים ולחצים…

אבל החוויה היא אחרת כשמדובר בילדים…
הדאגות לשלומם, והחרדה אליהם, תופסים עוצמות שלא ניתנות להבנה…
ההרגשה היא שצריך להגן עליהם, ללמד אותם, לעשות, להייטיב…
כמה עומס… כמה ציפיות מעצמינו… וכשהציפיות לא מתממשות, מתחילות לצוץ אכזבות וכעס עצמי.
איזה מורכב זה להיות הורה…
איזה תפקיד מלא, עוצמתי ומציף…
וכל אלה נמצאים בדיאלוג פנימי, שלעיתים קרובות גם לא מובן עד הסוף, ובטח שלא מאורגן במחשבות ומילים…

כשמסתכלים החוצה, על הורים אחרים, לא רואים את כל העוצמות האלה…
החוויה היא שכולם מצליחים: מצליחים להיות רגועים איכשהו, להיות קשובים, להגיב בצורה הכי נכונה וטובה.

יש משהו מאד בודד בלהיות הורה… אפילו אם זה זוג…
אז נכון שכל ילד אחר מהשני, ונכון שכל אחד מיוחד בדרכו,
ונכון שכל הורה לפעמים מרגיש שנכשל, שלא הבין, ש

לא הצליח להכיל…
ועם כל זאת, החוויה הזאת של הבדידות היא הקשה מכל.

סדנאות ההורים, המתקיימות בקבוצת הורים קטנה ואינטימית, נותנים מענה גם לזה, ועוד לא היה הורה אחד שיצא מהקבוצה ולא הדגיש בסיכום כמה משמעותי היה עבורו הביחד הזה.
ואני חייבת לצטט תגובות, אשר ריגשו אותי מאד:
"אז נכון, ידעתי שלכולם יש התמודדויות כאלה ואחרות, אבל אין תחליף לתחושת הביחד, הנרקמת בתוך קבוצה"
"ניסיתי למצוא תשובות בספרים, הייתי הולכת לחנויות ספרים ומחפשת את הספר שיתן לי תשובה, כמה קראתי… ולא מצאתי… בקבוצה, מצאתי כל כך הרבה תשובות, רק מההקשבה להורים אחרים"
"כמה זה מרגיע להסתכל על הורים אחרים, שניראים טובים, קשובים, סבלנים, ולשמוע שגם הם צורחים לפעמים, חוזרים מיום עבודה עצבנים ומחכים רק שתגיע השיה שמונה… חזרתי הבייתה רגועה ;-)…"

כמה משמעותית החוויה הקבוצתית של שיתוף ולמידה,
וכמה משמעותי לא להיות בודד בתוך עולם ההורות הזה.
המציף והמוצף באתגרים, בשאלות, בתהיות,
פעלתי נכון? הגבתי נכון?
לא פגעתי באוצר שלי עם מילה מוגזמת?

מוזמנים להצטרף לסדנת הורים שתיתן את התשובות לכל השאלות האלה,
וערך מוסף- כלים לחיזוק רגשי באמצעות ספרי ילדים.
ומבטיחה לכם עוד הפתעות…

הרשמה בלינק:

הפרטים המלאים כאן: http://lp.vp4.me/dsaz