האם באמת נשים יכולות לחפש צדק בבתי המשפט, ובבתי הדין הצבאיים

חיילות העזו והתלוננו על הטרדה מינית שסבלו מסא"ל, האם הם קיבלו צדק? לא בטוח

בחורה עם מחשב נייד

אמת הייתי צריכה בעצם להשאיר את הכותרת ושני לינקים.

האחד תאור מעשיו של סא"ל בחיל הים בשתי חיילות שהיו פקודותיו: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4439670,00.html

והשני גזר הדין של בית הדין הצבאי: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4476436,00.html

ואתם תשפטו על פי גזר הדין מה המדינה, והצבא חושבים על נשים, בנות וחיילות שעברו פגיעה מינית.

בית הדין הצבאי גזר 2 חודשי עבודות שירות בבסיס, הורדה לדרגת טוראי על סא"ל  שהורשע כי

"באחד הלילות במשרדו בבסיס נישק הקצין הבכיר את אחת מהמתלוננות כמה פעמים על פיה ועל לחייה, הניח ידו על חזה, הכניס ידו אל מתחת לחולצתה ונגע בגבה ובבטנה. הוא הורשע גם שנגע בחזה של המתלוננת השנייה, התבטא בפניה באופן מיני והציע לה הצעות מיניות, עד שאמרה לו "זה כבר לא מתאים".

"ביקש מחיילת אחרת – במהלך משפט צבאי ותוך שהוא מורה לרס"ר הנוכח לעזוב את החדר – להראות לו את החזה שלה ולספר לו מה מידת החזייה שלה".

"במפגש אחר, ביקש מחיילת "לגעת לו" וניסה לשכנע אותה גם לאחר שסירבה".

אלו ציטוטים מגזר הדין של השופטים וכמובן בית המשפט הצבאי לא חוסך במילים על ההתנהגות הנילוזה וכו' וכו', את מס השפתיים הקבוע של השופטים והעונש 2 חודשי עבודות שירות ו 1,500 ש"ח לכל מתלוננת.

אין מילים להתבטא נגד ההחלטה הנוראה הזו של בית הדין. זו החלטה שנותנת את הכוח למפקדים נגד החיילות שלהם. פסק דין זה אומר בפרוש לחיילות לא כדאי לכם להיכנס ל"סיפור" של תביעה כי בסוף אתן תצנה הנאשמות, יגנו את ההתנהגות שלכן, והמפקד יצא עם חודשיים עבודות שירות וקנס של 1,500 ש"ח.

בית הדין הצבאי לא התבייש בגזר הדין ממש להאשים את החיילת באופן סמוי הוא אומר זה הגיע לה, ההתנהגות שלה מחייבת אותנו לתת לו גזר דין קל:

השופטים הסבירו את אחד השיקולים שהובילו אותם להקל על הקצין:

"העובדה ששיתפה אותו בחיי המין שלה וישבה על ברכיו – "כל אלו מצביעים על מידת אשם מופחתת".

כמובן היא אשמה. השופטים לא מפרטים את מה באמת ארע, את כוחות המיתי של המפקד. את ההייחסות אליו כאל חצי אלוהים. המפקד קורה אז באים, המפקד שואל אז עונים.

במקום להלל את הבנות, נותנים להם שיעור בהתנהגות, וגם ציון, לא עובר.

בדיוק כמו בהודו. רק שם המעשה הסתיים ברצח מכוער, אבל התרוץ היא אשמה היא יצאה בערב לטייל עם בחור.

מה ההבדל בין 2 התירוצים. בכל מיקרה תמיד התובעת, הנפגעת המינית יש לה חלק באשמה.

בית הדין הצבאי מחזיר אותנו עשרות ומאות שנים אחורה: היא התלבשה כמו פרוצה אז ברור שמגיעה לה, חצאית מיני קוראת לפגיעה מינית, איך לא.

תגידו לי חברי בית הדין הצבאי המהולל איך לא רעדה לכם היד כאשר כתבתם את גזר הדין הזה, איך לא קיבלתם בחילה מהעדויות של הבנות, איך אתם ישנים בלילה בלי לדאוג בכלרגע לבנות הפרטיות שלכן.

יופי הוא יורד לדרגת טוראי, ממש בדיחה, הוא כבר סיים את השירות הצבאי שלו.

עורך הדין שלו אומר שיערער. בטח כי בית הדין ממש ממש התאמץ לגזור עליו עונש קשה לעומת סא"ל אחר שלפני חודשיים נגזר עליו

"40 ימי עבודות שירות…  בנוסף פיצויים בסך אלף שקלים לכל אחת מהמתלוננות נגדו, והוריד אותו לדרגת רב-סרן.

הסא"ל שלנו נפל על בית דין צבאי קשוח.

עוד רעה חולה היא תזכיר של פסיכולוג הקובע את מידת המסוכנות. נמוכה בינונית גבוהה. מה השטויות אלה כמו שאומרת עדי אשכנזי. הוא מסוכן, הוא עשה. הוא הוכיח שהוא מסוכן. מצטערת מסוכנות בינונית נמוכה זה "בולשיט" הוא מסוכן נקודה.

פסק הדין הזה מעביר מסר למפקדים ולחיילות :

– חיילות ילמדו ממנו שלא כדאי להתחיל להאשים מפקדים כי תעבור מסכת עינויים ובסוף בדלת האחורית גם יאשימו אתכן

– המפקדים ילמדו שהשד לא כל כך נורא, מה עוד שהם אנונימיים וזה לא יפגע בקריירה האזרחית שלהם, ובכלל החיילות יבינו סוף כל סוף שלא כדאי להם להתלונן.

יש לי בקשה אישית מהקוראים: אם אתם חושבים שאני צודקת והנושא חשוב, תעזרו לי להפיץ את הפוסט. ה face book שלי עם 93 החברים הוא לא הכלי האמיתי להילחם בתופעה.