לאחרונה טענה ג'ניפר פלאוורס אשר היה לה רומן עם ביל קלינטון בספר חדש כי הילארי קלינטון היא דו-מינית,ומקיימת יחסים עם נשים.
זהו המקרה הנדון בפנינו במאמר זה.
סכסוך גירושין על רקע העדפות מיניות עומד במרכזה של תביעה שנדונה בימים אלה בבית הדין הרבני באזור המרכז.
בתביעה, שאותה הגיש הבעל נגד אשתו באמצעות עו"ד ליאן קהת, נטען כי האישה קיימה מאחורי גבו ומאחורי גבו של בעלה הקודם, מערכות יחסים סוערות עם נשים שונות, בעוד היא מפגינה קרירות מינית, סלידה וזלזול בבעלה.
מתביעת הבעל עולה כי האישה השלימה לאורך השנים מספר תארים אקדמיים, על חשבון הגבר, וכן הוציאה על חשבונו רומן ביכורים.
היא הייתה נוהגת בו בריחוק, מסרבת לקיים עימו יחסי מין ומגלה סלידה ממגעו.
למרות שנשבעה כי נטיותיה המיניות נתגלו לה רק לאחרונה, ולמרות שניאותה לתת צ'אנס נוסף ליחסיהם – התברר לבעל, לתדהמתו, שהאישה ממשיכה לקיים מערכות יחסים סוערות עם נשים נוספות מאחורי גבו, וכי היא נוהגת כך כבר זמן רב, עוד מהתקופה שבה הייתה נשואה לבעלה הראשון.
מתכתובת עניפה בדואר האלקטרוני שנערכה ונשלחה מתוך המחשב הביתי של בני הזוג עלה כי האישה נהגה לכנות את הבעל בכינויים מזלזלים כמו 'אידיוט" ' ו'אהבל", והודתה בפה מלא בפני מאהבותיה כי היא נשארת עמו רק בגלל התנאים הכלכליים המפנקים שמהם היא נהנית.
הבעל הנסער הביא את שלל הראיות לבגידת אשתו אל דייני בית הדין הרבני, אשר המליצו לה שתסכים לקבל את הצעת הבעל לחלק את רכוש בני הזוג שלא שווה בשווה.
לאחר שהבעל נקט מספר צעדים משפטיים מאיימים, הסכימה לבסוף האישה להסדר שהוצע על ידי הבעלו לפיו תקבל חלק קטן יותר מרכוש בני הזוג.
חשוב לציין כי היא נדרשה לוותר על כתובתה.
בני הזוג בעלי מקצועות חופשיים, נישאו בשנות העשרים המאוחרות לחייהם, והביאו לעולם שני ילדים ברצף. לטענת הגבר, המובאת בתביעה, מיד לאחר הלידות, התדרדר יחסה של אשתו אליו, האישה החלה סולדת ממגעו, והם בקושי קיימו יחסי מין.
לדבריו, האישה נהגה כלפי בעלה בזלזול רב, דיברה אליו בשפה בוטה, הן פנים אל פנים, והן בפרהסיה.
הגבר המתוסכל חש שכוחו תש, והחל לבדוק מה עושה אשתו, שהייתה עד נישואיהן ידועה כבעלת טמפרמנט עליז, ונגסה בחיים בכל פה.
לדברי עו"ד ליאן קהת, הבעל החל לשים לב כי האישה מבלה שעות רבות מול המחשב הביתי והחל לעקוב אחרי התכתובות של אשתו באינטרנט, וגילה לתדהמתו כי היא מנהלת מערכות יחסים רומנטיות עם בנות מינה, כולל יחסי מין, מבלי שטרחה אפילו להסתיר התכתבויות אלו מבעלה שכן סברה ככל הנראה שהוא אכן "אידיוט מושלם".
האישה הגישה תביעות
לדברי עו"ד קהת, הידיעה כי אשתו בוגדת בו ומנהלת קשר רומנטי-אינטימי עם נשים טלטלה את הבעל, שהתעמת עימה על כך.
אך עוד בטרם הספיק הבעל לשמוע את הסברי אשתו, פעלה זו והגישה נגדו תביעה למזונות אישה בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא.
לדבריו, כתנאי לביטול התביעה נגדו, דרשה האישה מהגבר לחתום על התחייבות, שלא להגיש נגדה בשום שלב תביעה לבית הדין הרבני.
לדברי עו"ד קהת, האישה הגישה תביעות שווא למזונות כנגד הגבר במטרה אחת – לתפוס סמכות בבית המשפט לענייני משפחה, כי ידעה שבית הדין הרבני יחמיר איתה, ולכן ניסתה להתנות את ביטול התביעה בהתחייבותו שלא לפנות לבית הדין הרבני.
לדברי עו"ד קהת, כאשר אחד מבני הזוג פונה לאחת מהערכאות המקבילות – ביה"ד הרבני, או ביהמ"ש למשפחה, מאותו רגע – לא יוכל בן זוגו לפנות לערכאה המקבילה – אלא בנסיבות מיוחדות ביותר (מה שנקרא בשפה משפטית 'מרוץ הסמכויות').
הגבר סירב לחתום על ההתחייבות שלא לפנות בעתיד לביה"ד הרבני, אולם, כיוון שטובת משפחתו הייתה לנגד עיניו, הוא בחר לסלוח לאשתו על בגידתה ועל הגשת התביעה נגדו.
לדברי עו"ד קהת, האישה משכה את תביעתה, ובני הזוג החלו בטיפול זוגי בתקווה לשקם את יחסיהם.
הגבר סולח ומנסה לפתוח דף חדש בטיפול זוגי
לדברי עו"ד קהת, האישה הבטיחה כי תשתף עימו פעולה בניסיון לשקם את יחסיהם, אולם עד מהרה התברר לגבר כי מדובר בהבטחות שווא, וכי האישה ממשיכה לבגוד בו ולנהל מערכת יחסים, סוערת במיוחד, עם מאהבת חדשה.
מטענותיו של הבעל עולה כי במהלך הטיפול הזוגי טענה האישה שרק לאחר הנישואים גילתה שהיא דו מינית ונמשכת גם לנשים, אך בהמשך התברר לבעל, כי עוד לפני נישואיהם היא הייתה כבר מעורבת בקשרים רבים וממושכים עם נשים.
לדברי עו"ד קהת, הגבר גילה כי כבר במהלך נישואיה הקודמים, לגבר אחר, היא בגדה גם בו עם נשים אחרות, והגבר אף הצליח להביא הוכחות להתנהלותה זו לאחר שאיתר את בעלה לשעבר של האישה.
לדברי עו"ד קהת, האישה הונתה את הגבר מהרגע הראשון, ניצלה את מעמדו הכלכלי המבוסס על מנת להקים משפחה ולהביא לעולם ילדים, וזאת למרות שידעה היטב כי היא חד מינית, ואין היא נמשכת אליו כלל.
הגבר ביקש מבית הדין הרבני להכריז על האישה כמורדת
לאחר שגילה, לטענתו, כי אשתו מסתירה את נטיותיה עוד משחר יחסיהם, וכי כל השנים היא הוליכה אותו בכחש, הגיש הגבר באמצעות עו"ד ליאן קהת, תביעה לגירושין, בבית הדין הרבני האזורי בנתניה.
לכתב התביעה צורפו התכתובות של האישה עם המאהבת שלה אשר נערכו על ידי האישה מהמחשב הביתי של בני הזוג.
לדברי עו"ד קהת, מהתכתבויות אלו עולה באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי האישה מנהלת מערכת יחסית אינטימית עם אישה אחרת, הכוללים יחסי מין.
אלא שפרט לגילויי אהבה, אינטימיות ומיניות, נוכחו הדיינים לגלות כי לאורך כל השיחות האישה מכנה את הגבר בכינויי גנאי מעליבים, דוגמת 'אהבל" ו'דפוק', לועגת לו וצוחקת עליו, תוך שהיא מספרת אלו מטלות ביתיות שהיא נוהגת להעמיס על "החמור".
במסגרת התביעה שהוגשה על ידי עו"ד ליאן קהת, התבקש בית הדין להכריז על האישה כאישה מורדת, על כל המשתמע מכך, ולשלול את זכאותה למזונות אישה ולכתובה, ולערוך חלוקה לא שווה ברכוש המשותף.
חלוקה לא שווה של הרכוש
לדברי עו"ד קהת, חלוקה לא שווה של הרכוש בין בני זוג הנה חריגה לכלל הקבוע בחוק.
יתר על כן, פסיקת בתי המשפט האזרחיים, להבדיל מפסיקת בתי הדין הרבניים, לא אפשרה עד כה חלוקה לא שווה ברכוש כאשר הנימוק לכך הנו בגידה של אחד מבני הזוג.
"עם זאת" מדגישה עו"ד קהת, "הבעל היה פגוע עד מאוד, שכן היה ברור מהדברים שהתגלו כי הוא נפל בפח". לדבריה, הבעל היה נחוש להחזיר לעצמו את כבודו בכל
דרך. במקביל להליך בבית הדין הרבני, הזהיר הבעל את האישה כי בכוונתו להגיש נגדה גם תביעת פיצויים נזיקית, בשל העוול שגרמה לו בהטעייתה אותו, ועמד על כך שזכויות כספיות משמעותיות שצבר על שמו במהלך הנישואין לא יחולקו עם האישה.
"למותר לציין", אומרת עו"ד קהת, "כי הפסול בהתנהגות האישה לא היה, חס וחלילה, בנהייתה אחר נטיותיה המיניות, אלא בהסתרתן באופן ציני ומחושב מידיעת בעלה, ולא רק זאת, אלא גם בניהול מערכות יחסים רומנטיות ענפות עם שלל פרטנריות מאחורי גבו, ובזלזול חמור בו ובתפקודה המתבקש כאם וכרעייה".
בית הדין הרבני מקבל את גרסת הבעל
נראה היה כי בית הדין הרבני מצדד בדרישות הבעל.
חשוב לציין כי באחד מפסקי הדין שנתנו על ידי בית הדין הרבני הגדול (ונהפך בבג"ץ) נקבע כי בגידה עולה כדי נסיבה המצדיקה חלוקה לא שווה של הרכוש, תוך שהבהיר כי לא מדובר בענישה דתית בגין האשמה של פירוק הנישואין, אלא:"משום התוצאות הכלכליות של פרוק נישואין ע"י בגידה, כלומר הצד הנבגד יאלץ כתוצאה מההתנהגות הבוגדנית והמפתיעה לבנות לו בית אחר: להינשא מחדש וגם לקנות בית אחר כפשוטו. מה שאין כן בנישואין שלא צלחו – ששם שני הצדדים יש להם חלק בפרוק הנישואין ובאחריות להכרח של בנית בית חדש".
עם זאת, אומרת עו"ד קהת, לא ניתן היה לדעת מה תהיה פסיקתו של בית הדין הרבני.
מה גם שבגידתה של האישה דווקא עם "אישה אחרת" להבדיל מ"גבר אחר" היתה בבחינת בית הדין הרבני – פחות חמורה.
בסופו של דבר הסכימה האישה לוותר על חלקה בזכויות הכספיות שצבר הבעל על שמו במהלך הנישואין, וכן ויתרה על מזונותיה וכתובתה, והבעל נסוג מכוונתו לתבוע ממנה פיצויים.
באופן זה הגיע הסכסוך לסיומו ומבית הדין נחסכה ההכרעה בסוגיה.
פרטים אודות עורך-הדין ליאן קהת
עו"ד ונוטריון ליאן קהת law.com-http://kehat/ עוסקת רבות בתחום דיני המשפחה, גירושין, כתיבת צוואות, מאבקי ירושה ועיזבונות.