יש הרבה גנים טובים (יותר ופחות),
גנים שעושים בהם את העבודה ועושים היטב.
אני זכיתי להכיר גן שהוא הרבה מעבר לכך.
גן פרטי, קטן, ליד הבית ברמת גן.
הגן אמנם "פרטי" אבל ממוקם בקומת קרקע בבניין מגורים.
הוא לא "הכי" יפה, הוא לא "הכי" נוצץ.
לא תפגשו בו גננות "משווקות" וחיוכים מוגזמים להורים.
אין לו פייסבוק ואולי גם לא אתר.
לא מחולקים פלאיירים ולא נשלחות הודעות במייל.
זה גן "של פעם" במובן הכי חיובי.
מה כן תפגשו?
גננת "של פעם" שהיא לא ילדונת צעירה אבל שימו את עצמכם במקומה יום יום עם ילדים קטנים
ותראו מי יהיה עייף יותר בסוף היום.
גננת שאהבת הילדים באה מהלב והנשמה שלה.
אצלה אין הצגות להורים.
לא יתייחסו לילד כי האמא שלו בדיוק בדלת
ומצד שני גם לא יחסכו תגובה או "תוכחה" במידה והיא חיונית.
לא תשמעו קיטורים בין חברות הצוות או מירמורים על הגננת.
הסייעות לא רק באות לעבודה, הן עובדות, מכל הלב.
זה גן ששניים מילדי היו בו.
זה גן שלו הייתי יכולה הייתי משאירה בו את ילדיי עד כיתה א'.
זה גן שאליו לוקחים את הילד בבוקר ויודעים שהוא בידיים טובות.
שלא רק שלא יאונה לו רע אלא להיפך, יהיה לו טוב.
הוא ירגיש "בבית".
יהיה מי שיתייחס אליו, יחבק, ינשק, יתמוך.
זה גן שהוא בית!
עצוב לי לעזוב אותו אבל אנחנו מתקדמים הלאה כי הגיע הזמן.
הדבר היחיד שאני יכולה לעשות הוא לומר תודה.
אז תודה אוקסנה ואילנית.
היה תענוג לפגוש אתכן.
היה כיף להכניס את הילדים לגן בבוקר ולשמוע מוזיקה קלאסית.
היה כיף לקבל את היצירות שלהם שנעשו בשיתוף אתכן.
היה כיף לדעת שיש על מי לסמוך.
נילי היקרה –
הלוואי שהיה אפשר לשכפל אותך ולשלוח אותך לכל הגנים.
או לפחות ללוות את ילדיי לאורך השנים.
אין עוד גננת כמוך! (מבחינתי, בחוויה האישית שלי)
תודה מקרב לב מכולנו
רוצים להגיב ומעדיפים בפרטי?