קיבלתי את הספר ועוד לפני שפתחתי אותו הבנתי שאני אוהבת אותו (קטן יחסית, דק ונוח לנסיעות ולא ארוך, כמו שאני אוהבת).
על מה הספר?
הספר מתחיל בלקחת אותנו לראשית שנות העשרים בארה"ב.
אנחנו הקוראים פוגשים את ג'ים גלאס ואת המשפחה שלו, בתקופה של שינויים בארה"ב, בסביבה חקלאית וטרום-עידן אמריקה כמו שהיא כיום.
המשפחה של ג'ים גלאס היא אולי לא המשפחה הנורמטיבית, בטח לא בקנה מידה של אז, אבל בהחלט נראה שמדובר במשפחה מאושרת.
אביו של ג'ים הילד (שבאופן לא מפתיע וכיאה לאמריקאים גם כן קראו לו ג'ים) נפטר בטרם עת, ובנקודת הפתיחה שבה מתאר לנו ג'ים את חייו, הוא הדבר היקר ביותר לכל בני משפחתו שמקיפים אותו צמוד צמוד:
אימו האלמנה ושלושת דודיו הרווקים, שחיים כולם ביחד במעין סוג של קומונה שמחה ומאושרת.
באותה תקופה נתונה הייתה המדינה כולה בשפל כלכלי שאף אחד לא ממש היה מוכן לקראתו ולא ידעו איך להתמודד איתו.
ג'ים ומשפחתו גרים במקום קטן וכפרי – עיירה לא גדולה בשם אליסוויל בצפון קרוליינה.
עבור ג'ים העיירה הזו היא עולם ומלואו, כולל הרכבת החדישה שעוברת בה והחיבור החדש והמסעיר לרשת החשמל שמשנה את כל המראה של המקום.
ג'ים עובר מסע התבגרות והקורא צולל למסע הזה ביחד איתו.
למה אהבתי אותו?
בארה"ב, שם יצא הספר, הביקורות ממש מהללות את הספר וגם את הסופר טוני ארלי, שזה הספר הראשון שלו. ומה אני חושבת? בצדק! לא רק שהספר כתוב היטב, קריא ומושך, הוא גם לוקח אותך ממש לתקופה הזו. לא פשוט לסופר שגדל בתקופה כמו שלנו עכשיו, להצליח להביא את התקופה הזו לתוך הספר. אז נכון שיש היום גוגל וכו', ועוד המון אמצעים למחקר שפעם דרשו הליכות ארוכות לספריות מאובקות וגם אז לא בטוח היה שתמצא מקורות, אבל עדיין. יש פה יותר ממחקר קפדני ומעמיק על תקופה, יש פה סופר שנראה שהצליח ממש לחיות את התקופה, וכתב אותה בתוך הספר הזה. מומלץ ביותר!
ג'ים הילד, מאת טוני ארלי, 215 עמודים, תרגום מאנגלית: אמיר צוקרמן. הוצאת עם עובד. קליק לספר בעמוד ההוצאה.