תתקרב, היא לוחשת, נושכת את השפה התחתונה עם השיניים הצהובות שלה, אל תפחד חמוד… לא רציתי להתקרב אליה, אל סוזנה מדירה מספר 12, זאת עם השמלה השחורה והחגורה מזהב שאימא מספרת שהיא קנתה בשוק, זאת שמסתובבת עם עגלת קניות בלי גלגלים. בכול פעם שהיא ביקשה שאתקרב אליה משהו בתוכי אמר לי לא, תאמר לה לא! אבל אז הייתי מריח את ריח התבשילים הנעימים שהיא הייתה מבשלת, ונזכר שאצלנו במקרר מחכה לי סיר עם תפוח אדמה ואפונה, אותו התבשיל שאכלתי אתמול, ולפני אתמול…אימא שלך חוזרת גם היום מאוחר, היא הייתה מחכה לי ליד הדלת, נשענת על המשקוף, מסדרת את הסיכה עם הפנינה שתקועה לה באמצע הראש, אני בטוחה שאתה רעב… והייתי נכנס אליה, בצעדים זהירים, אבל נכנס לדירה של סוזנה, לדירה מספר 12.
אתם בטח השכנים החדשים, היא מיהרה לקראתנו בוקר אחד, אוחזת ביד אחת עגלת קניות בלי גלגלים, וביד השנייה מסדרת סיכה עם פנינה שתקועה לה באמצע הראש. כן, אימא הנהנה לעברה עם הראש, מתכוונת להמשיך ללכת. אני סוזנה, סוזנה מדירה 12. הסתכלתי עליה, על האישה המבוגרת עם השמלה השחורה והחגורה מזהב, מצמיד את הגוף שלי לאימא כמה שיותר קרוב… אני שומרת על הנכדים שלי מדי פעם, היא המשיכה לומר, מתקדמת אתנו לכיוון מדרגות הבניין, שמתי לב שאת חוזרת הביתה מאוד מאוחר, היא הגניבה אליי מבט, אם תרצי שאשמור על החמוד שלך… זה אדוארד, הרגשתי את היד של אימא מושכת אותי בכוח לעמוד מול סוזנה, נועצת בי עיניים, מסמנת לי שאתנהג בנימוס, והתנהגתי בנימוס, בטח שהתנהגתי בנימוס, ירקתי את המסטיק שהיה לי בפה על אחת מהרגליים הנפוחות של סוזנה, צורח בקולי קולות, תעופי מפה מפלצת! רואה את הפרצוף של אימא הופך להיות בצבע של עגבנייה.
אדוארד, אימא אמרה לי באחד הערבים, עוזרת לי לייבש עם מגבת את השיער אחרי מקלחת, מתאכזב שהיא לא מבחינה בסימנים שעל העורף שלי, אני לא מבינה למה אתה לא מחבב את השכנה שלנו, היא המשיכה לומר, היא באמת נראית נחמדה. רציתי לספר לאימא שסוזנה מדירה 12 לא נחמדה בכלל, שהיא לא שומרת על אף ילד, ושאין לה נכדים. רציתי לספר לאימא שכל יום שאני חוזר מבית הספר אני מתחבא כדי שסוזנה לא תראה אותי מהחלון ותחכה לי ליד הדלת שלה, ושאני רץ מהר הביתה, כל כך מהר עד שלפעמים אני נופל ומקבל מכה חזקה, ואז כשאני נועל אחרי את הדלת השבורה שלנו, היא מנסה לפתוח אותה. רציתי לספר לאימא שבכל פעם שאני לא מצליח לחמוק ממנה, היא לוחשת לי, לוחשת שאתקרב אליה ושהיא מספיק חכמה לדעת שאני לא אוהב תבשיל עם תפוח אדמה ואפונה…תהיה ילד טוב, היא התרוממה, טופחת לי על הראש, ממהרת לעבר הכיריים, הכנתי לך את מה שאתה הכי אוהב, היא חייכה לעברי, מורידה סיר מהאש, תבשיל עם תפוח אדמה ואפונה…
אדוארד, היא לוחשת, מרימה את השמלה השחורה עד המותניים, לופתת עם האצבעות הנפוחות שלה את העורף שלי כדי שלא אתנגד לה, תתקרב…ואני מתקרב, מתנהג כמו שילדים טובים מתנהגים, ומתקרב.
** אני רוצה לומר תודה לכם, הקוראים שלי, תודה שאתם קוראים את הסיפורים שלי, תודה שאתם מחכים מדי שבוע שאפרסם אותם, ובהזדמנות זו אני מזמינה אתכם לדף הפייסבוק שפתחתי www.facebook.com/yifatshellystory ששמו יפעת שלי- מהבלוג שירת הים, ובו אני מפרסמת גם את הסיפורים שאני כותבת וגם מפרסמת מדי פעם פוסט חשיפה על עצמי, ועל צדדים נוספים בי מלבד הכתיבה. מחכה לכם**