המושג של אלימות כלכלית במשפחה הוא חדש למדי בעולם החוק והמשפט.
נשאלת השאלה: מהי אלימות כלכלית?
הגדרת המונח
אלימות כלכלית מוגדרת כמניעת הרשות מאדם לשלוט על המקורות הפיננסיים, הנכסים, והמשאבים הכלכליים השייכים לו על פי חוק.
ברוב המקרים מדובר בגבר המונע מאשתו הוצאת כספים כמעט באופן מוחלט, ללא קבלת אישור .
מאפיין נוסף המזוהה כאלימות כלכלית הוא העברת כספים משותפים למקומות מסתור שאין לבן הזוג ידע עליהם ו/או גישה אליהם. אלו יכולים לכלול חשבונות בנק נפרדים או לחלופין, תיקי השקעות שלאחד מבני הזוג אין ידע או גישה אליהם.
מכיוון שמערכות רבות כמו המחלקה לשירותים חברתיים מתייחסות אל המשפחה כאל יחידה אחת, נמנעת לעתים סיוע לקרבנות אלימות כלכלית, שכן החברה מסביב אינה מזהה כל בעיה.
הניסיונות לקדם חקיקה בנושא
בשנת 2009 התנועה "מכה מצלצלת" בראשותן של נילי גולן וד"ר קוטי לפיד פנתה לח"כ דאז אורית זוארץ כדי שתגיש הצעת חוק פרטית לפתרון נושא כאוב זה.
בהצעת החוק הגדירה ח"כ לשעבר זוארץ אלימות כלכלית כמצב שבו גבר נוקט כלפי אשתו באחד מן הצעדים הבאים:
- השתלטות מלאה וחד צדדית על נכס משותף, תוך הדרה מוחלטת של בן הזוג משימוש בו.
- יצירת אווירת איום תמידית ותחושת משבר כלכלי על ידי בן הזוג באמצעים שונים לרבות באמצעות איומים.
- מניעת כסף מבן-הזוג לצורך קבלת טיפול רפואי.
- יצירת מצב של מחסור במוצרי יסוד בבית המגורים המשותף של בני הזוג.
- העברת נכסים משותפים על-ידי הגבר ללא ידיעת האישה למקום לא ידוע.
- השתלטות על נכסים משותפים במרמה.
הצעת החוק הוגשה לבסוף ע"י חברת-הכנסת לשעבר זוארץ, אך לא זכתה למענה הגון.
בשנת 2015 העלו מספר חברי-כנסת בראשות ראשת מרצ חברת הכנסת זהבה גלאון את אותה הצעת חוק,אך היא שוב לא התקבלה.
ביולי 2016 הגיש המשרד לשוויון חברתי בראשות השרה גילה גמליאל שוב את הצעת החוק.
אין ספק שלא מדובר בתופעה חדשה, אך נשים שסובלות מתופעה זו מתקשות לקבל סיוע הן מבתי-המשפט שלא מודעים מספיק לבעיה זו, ולא ע"י גופים כלכליים שאינם בקיאים בבעיה.
ולכן, צריכות נשים שנפגעו על-ידי בני-זוגן מבחינה כלכלית לקום ולספר את סיפורן כדי שתופעה זו לא תכה שורשים במולדתנו .