כאשר הוזמנו למסעדת בלק-אאוט, לא תארנו איזו חוויה עוצמתית ממתינה לנו.
"לאכול עם העיניים" זה חלק בלתי נפרד מהנאה מאוכל, חוץ מהטעם והריח כמובן. תארו לכם מסעדה שבה אין לכם שמץ של מושג כיצד נראות המנות ונותר רק לדמיין ולחוש את צורתן….מומלץ לשטוף יידיים לפני הארוחה, היות ורוב הזמן אוכלים עם ידיים.
מסעדת בלק אאוט, הנמצאת במרכז נא לגעת בנמל יפו, לצד קפה קפיש – בית הקפה הראשון בעולם שכל עובדיו חרשים, ואנסמבל תיאטרון נא לגעת שכל שחקניו חרשים-עיוורים, היא מסעדה רגילה לחלוטין, למעט עובדה "קטנה", שהופכת אותה למקום מיוחד במינו: המסעדה פועלת בחושך מוחלט וצוות המלצרים כולו מורכב מעיוורים או כבדי ראיה. הסועדים חשים, לשעה קלה בלבד, כיצד נראים חיי היום-יום של עיוורים וכבדי ראיה, ונותנת לרואים קצת פרספקטיבה על החיים…
המלצרים והצוות הם החוויה האמיתית של המסעדה, יותר מהאוכל אפילו..
במסעדה רגילה, השירות והאווירה הם הערך המוסף לארוחה. בבלק אאוט האוכל (למרות שהוא מצויין), הוא הערך המוסף לאווירה ולצוות המלצרים המיוחד.
המכורים לסלולרי שימו לב: בגלל הרצון לשמור על חשך מוחלט, אסור להכניס אל תוך המסעדה טלפונים, טאבלטים או כל מה שיכול להאיר…(אל דאגה, תוכלו לאחסן את כל אלו בלוקרים מיוחדים)
בכניסה פגשנו את אלירן המארח, כבד ראיה אשר "מתקתק את העניינים" ביעילות רבה ובנועם. אלירן כיבד אותנו בפוקצ'ה טריה ושמפניה.
אחרי הסבר קצר על מה שמחכה לנו, העביר אותנו אלירן אל ידיו הנאמנות של אבי, המלצר הצעיר שלנו, שלמרות קשיים וטלטלות רבות שעבר בחייו שומר על שמחת חיים אדירה.
לאבי סיפור חיים מרתק: הוא נולד רואה, אך עקב מחלת עיניים קשה ראייתו התדרדרה, עד שאבדה לחלוטין לפני מספר שנים. אבי מתמודד עם הבעיה בצורת תרומה לקהילה. בזמן שהיה לקוי ראיה ולא עוור לגמרי עזר לרץ מרתון כבד ראיה בסידורי היום יום וליווה אותו בריצות. כאשר הפך לעיוור, התפקידים התחלפו ואבי הוא זה שנעזר באחרים על מנת לרוץ מרתון.
את ייחודה של המסעדה ניתן ללמוד מסיפור שסיפר לנו אבי: שלושה עיוורים הגיעו לגן חיות וכל אחד התבקש לגעת בחלק שונה של פיל (אחד ברגליים, אחד בגוף, אחד בראש). לאחר מכן, תיאר כל אחד מהם כיצד "נראה" הפיל בעיניו: אחד תיאר את הפיל כמו רגליים, השני תיאר אותו כגוש מרובע ולשלישי הוא נראה כמו מניפה. כך, כל מבקר במסעדת בלאק אאוט יוצא עם חוויה ומבט משלו מהמקום.
נכנסנו למסעדה החשוכה לגמרי בצורת "רכבת" בליווי אבי, התיישבנו בעזרתו וקיבלנו הוראות למזיגת מים או לשימוש בכלים. אלינו לארוחה הצטרפו זוג צעיר ורומנטי אשר תוך דקות ספורות הפכנו לחברים וגילינו שורשים משותפים באוקראינה ועניין משותף בתחום העבודה.
הדקות הראשונות היו קצת מלחיצות, מומלץ לעצום עיניים ולקחת נשימה עמוקה.
אחרי שהתרגלנו לחושך ואפילו התחלנו להינות ממנו, הגיעו המנות הראשונות:
קרפצ'ו ים – דג מוסר, מוגש ברוסקטות, חציל חרוך, צנונית כבושה, שמן זית ומיץ לימון, ופטריות ממולאות – פטריות ממולאות בעשבי תיבול, גבינת פטה, עגבניות,ופרמז'ן, בעיטור בוטנים גרוסים.
הפעם, לשם שינוי, אני לא מצרפת תמונות משלי היות ובחושך לא התאפשר לי לצלם:)
אבי המליץ לנו על שני קוקטיילים מיוחדים: איליה קוקטייל מתקתק לימוני, ובלאק אאוט קוקטייל חזק יותר.
עם הקוקטיילים הגיעו המנות העיקריות: ניוקי ברוטב פטריות, ערמונים ומוצרלה מעושנת, עם שקדים קלויים- מנה אדיבה ומצויינת.
מוסר על פירה – ברוטב קולי פלפלים ואריסה. הדג היה עסיסי ומתובל היטב.
קינחנו ב"קינוח הפתעה" – מלבי, שטרודל תפוחים ועוגת שוקולד חמה, מוגשים בצלחת עם שלושה תאים נפרדים. בסוף הערב צ'יפר אותנו אבי בגלידת פיסטוקים להשלמת החוויה.
מחיר הארוחה – 160/180 ₪ לאדם כולל שתיה ראשונה (אלכוהול בתוספת תשלום) . תלוי במנה העיקרית דגים/צמחוני.
מסעדת בלק אאוט, זוכת פרס הגורמה לשנת 2007 על תרומה לקהילה, השיקה באוגוסט 2013 תפריט חדש שיאתגר את חושי הטעם והמישוש אפילו בקרב הפודי'ז בעלי החיך המנוסה ביותר.
הסועדים יכולים לבחור בין מנות ראשונות: סלט קפרזה, קרפצ'יו מוסר, מלפטי תרד, קבב דג מזרחי בניחוח אניס ועוד. למנה העיקרית יוכלו לבחור בין היתר בדג על חציל קלוי, בורי על מג'דרה גלילית, רביולי ריקוטה ותרד, גרגנלי ביצים בפסטו צנוברים ועוד. לסיום הארוחה יוגש קינוח הפתעה. כל המנות צמחוניות וניתן להזמין מראש גם מנות טבעוניות או נטולות גלוטן.
על התפריט החדש אמונים השף הארגנטינאי פרננדו זלס (בויה, איל פאצ'ו) והסו-שף משה חג'ג' (קום איל פו, קימל).
את המסעדה מנהל יניב מאיר, הבעלים של מסעדת סביח דה לוקס ומי שניהל את הפרוייקט והקמה של מסעדת "החומוס של אבי" עבור הפרסומת של שטראוס "אחלה".
כל הדגים המוגשים בבלקאאוט הינם משלל הדגה הטרי, מפולטים וללא קוצים
על מרכז התרבות נא לגעת:
מרכז התרבות והבילוי נא לגעת הוקם ע"י עמותת "נא לגעת" ופתח את שעריו לקהל הרחב בדצמבר 2007 ומאז אירח מאות אלפי מבקרים למפגש אנושי בו מתקיים דיאלוג שוויוני על בסיס חוויתי-אומנותי ותרבותי.
מרכז נא לגעת הפועל כולו כמלכ"ר (גוף ללא כוונות רווח) מעסיק היום עשרות חרשים, עיוורים וחרשים-עיוורים כשכל ההכנסות במתחם הן קודש להמשך פעילות המרכז.
מרכז נא לגעת, רציף העלייה השנייה, נמל יפו
