זה מתחיל עוד יום קודם, אתה מלעיט את עצמך בכימיה טובה, עם כמיהה לילה שקט ללא כאבים והתעוררויות מיותרות. כאשר השחר מפציע והבקשה הצנוע שלך ממש לא התגשמה אתה קולט שהיום הולך לכיוון שלילי, ומחליט שזה יום בשביל מיטה, טלויזיה ועוד קצת כימיה.
יש בפניך שתי ברירות להשאר במיטה, בפיגמה צמוד לשלט עם הבל פה של גמל בגמילה ממים או לזחול מהמיטה להתלבש נוח, לאנוס את עצמך לצחצח שינים ולהסתרק ולהכין רשימה קטנה של מה אתה הולך לעשות באותו יום או בכלל מחר …
קרדיט ראיין מקגווייר http://snip.ly/Deo9#http://www.gratisography.com/
הדבר הקטן הזה של חזות שיגרתית מעלה את מפלס מצב הרוח ונותנת תחושה של הכל בשליטה. למרות שאתה רחוק משם מרחקי שנות אור ורצון.
בימים כאלו להכניס כלים למדיח או להפעיל מכונת כביסה עושה טוב לנשמה. לשמוע צלילי מכונת כביסה ,מדיח להפעיל או להפעיל איי רובוט לשלוח מייל חשוב נותן לי תחושות של נורמליות, שיגרה ברוכה וכי ישנו תקווה לרגעים אחרים והם יגיעו. זה לא שברגע שהמכונה עובדת אני מתחילה לצעוד במרץ או לרקוד סלסלה…אבל ההפעלה הזו מעניקה תחושת מסוגלות, וידיעה שיש מה לעשות הלאה; להוציא כלים מהמדיח לשים כביסה במייבש, לקפל כביסה. עם העשיה הכאבים לאט מתחילים לקבל מקום אחר.
אל דאגה בקרוב אני אגיע למיטה, גם לשלט ולשמיכה אך תוך ידיעה ש"עשיתי" משהו היום ולו הקטן ביותר כדי להשאר שפוייה. בנינו ישנם ימים כאלו והם לא מעטים ויש להם נטייה לכרסם בביטחון שלך, ברצון שלך לצאת מהמיטה, מלווים בלא רחמים עצמים שחיכו לרגע שתיפול רוחך והם בחדווה פולשים לכל חלקה טובה.
