בין דובדבנים לעלי גפן

בוחשת א': אושרית נברה

רמת עייפות: גבוהה מאוד (כבר מתבלבלות לי המילים בכל משפט)

מצב רוח: סבביה

חג השבועות היה הזדמנות מצוינת לחבור אל המוני ישראל בנסיונם המטופש להתחבר אל הטבע, ולצאת לקטיף פירות ברמת הגולן.

שמנו פעמינו אל שדותיו עמוסי הפרי של מושב שעל ואף העברנו את הלילה טרום הקטיף בחושות של תיקי בשעל. נשמתי עמוק ולטובת העניין שיחקתי אותה הכי לא נסיכת חמישה כוכבים. כאילו שרביצה בצימרים יוקרתיים, שתיית יין והשתכשכות בג'קוזי עצום מימדים, אינם הבילוי העדיף עליי. אני? מה פתאום. תנו לי חושה ושק שינה ואני מסודרת טיפ טופ.

הלילה ההוא היה מקפיא עצמות. מצטופפים זה אל זה, מתכסים בעוד פליז, לובשים עוד בגד ועוד אחד, ניסינו להתחמם ולהירדם, אך לשווא. ספרתי את הדקות עד לבואה של השמש, וכשזו הגיעה יצאנו מהחושה כדי להתחמם. אגב נסיונות החימום שלנו, בני הצעיר החל מקיא לכל עבר (OD של תותי בר מהערב הקודם), מה שהפך את שהייתנו במרחב החושות לקצת בעייתית. בעלי, שיחייה, גרר אותנו, מנומנמים ומעולפים, אל עבר מרכז חלוקת סלסילות הקש ואל פתחו של שטח הקטיף.

אל מול עיננו הטרוטות נגלה נופם המרהיב של משטחי האוכמניות, הגאמי והפטל, שדרות עצי הדובדבן עמוסי הפרי, הגפן המשתרגת ושורת הקקטוסים בפריחתה. עד מהרה שכחנו מהלילה הנורא והתחלנו להתרוצץ, לקטוף וללעוס את הפירות מפוצצי העסיס. הילדים עוד התרוצצו למלא את סלסילת הקש ואני התפנתי אל הגפן הירוקה. בעונה זו של השנה הענבים עדיין בוסר, אך עלי הגפן נמצאי בשלב האופטימלי לקטיף לטובת הכנת ממולאים: ירוקים בהירים, רכים, גמישים ומספיק גדולים על מנת לשמש מעטפת למילוי.

למבטם המשתאה של העוברים והשבים, קטפתי במרץ עוד ועוד עלים טריים של הגפן המקסימה, באפי כבר עולה ריחו של תבשיל הממולאים המדהים הזה ובליבי שימחה.

אז הנה לכן מתכון לאחד המאכלים האהובים עליי ביותר: עלי גפן ממולאים אורז ובשר, בניחוח סבזי פרסי.

עלי גפן ממולאים בניחוח סבזי פרסי

החומרים:

חבילת עלי גפן טריים (יש להקפיד לקטוף את הירוקים הבהירים, רכים ולא גדולים מידי)
2 כוסות אורז שטוף
חצי קילו בשר בקר טחון פעמיים
צרור פטרוזיליה, צרור כוסברה, צרור שמיר ו20 עלי נענע
4 עגבניות גדולות ובשלות
בצל גדול
4 שיני שום
מלח ופלפל
מיץ מלימון שלם + 2 כפות סוכר
כף גדושה רסק עגבניות
5 כפות שמן זית

אופן הכנת העלים:

את העלים יש לשטוף היטב במים, לערום אחד על השני באותו הצד ובאותו הכיוון (ייקל עליכן בשלב המילוי), לניילן היטב ולהניח במקפיא למשך 24 שעות לפחות.

יש להפשיר היטב טרם תחילת עבודת המילוי ולהגיע לעלה רך. אפשר פשוט להניח במקרר יממה טרם המועד הרצוי.

אופן הכנת המילוי:

בפוד פרוססור מניחים את כל הירק, העגבניות והבצל וקוצצים היטב.

בקערה גדולה מניחים את האורז השטוף, שופכים מעל את הירק הקצוץ (לא לוותר על טיפת נוזל), את השום (פרוס דק) ואת הבשר. מערבבים היטב ומתבלים.

באם נותרה תערובת אך אזלו העלים, אין בעיה להקפיא את התערובת ולהשתמש בפעם הבאה למילוי כל ירק שהוא.

אם נותרו עלים ולא נותרה תערובת, אפשר להכין תוספת תערובת או להשאיר את העלים לריפוד תחתית הסיר.

אופן המילוי:

יש להניח את העלה על צידו המחוספס (זה שעורקי העלה בולטים בו), כאשר הצד הרחב מופנה אלייך. יש לערום מילוי במרכזו של העלה ולגלגל. את העלים המגולגלים מניחים בסיר שתחתיתו מצופה בעלים ומשומנת קלות.

עורמים את כל העלים המגולגלים בסיר, חשוב להגיע לשכבה אחידה ולא ליצור "בור" בשכבה האחרונה, כדי שהנוזלים יכסו יפה את כל העלים ובצורה אחידה.

שופכים מים עד לכיסוי מלא של העלים, מוסיפים מלח, פלפל ואבקת מרק עוף, מניחים צלחת בקוטר שמכסה את העלים על השכבה האחרונה, כדי שלא יצופו ממולאים במהלך הבישול.

מביאים את הסיר לרתיחה וממשיכים בישול על אש נמוכה למשך כשעה וחצי.

מידי פעם ניתן לטעום ולהוסיף תיבול לפי הנדרש.

בסיום הבישול מורידים את הצלחת ושופכים באופן אחיד מיץ מלימון שלם על פני שכבת הממולאים העליונה. מניחים להתקררות קלה בסיר, הופכים על כלי הגשה שטוח ומגישים. טעים מאוד לאכילה גם בטמפרטורת החדר.

מוזר ומעניין: אם פתאום אתן שומעות שירת אהבה מלוא הריאות, הרי שזהו בעלה של בוחשת ב' המזמר לי את שירת עלי הגפן הממולאים, שהם המאכל החביב עליו בעולם כולו.

בוחשת ב': דנה לבנת גזית

רמת עייפות: סבירה (סופסוף החצי השני שב מטיולו בגולה והניח לי לישון לילה ברציפות)

מצב רוח: לא מבינה למה אני נדרשת תמיד להשיב על סוגיית מצב הרוח.

לא סובלת קטיף. באמת, אני לא מבינה את הפוזה המתיימרת הזו של כל העירוניים שבאים ברכבי ה 4X4 שלהם, ישנים בצימרים גליליים במחירי יערות הכרמל (ובאחריות, ביערות הכרמל טעים יותר ובוודאי נקי יותר..) ופונים לקטיף עצמי משל היו עובדי אדמה בעלי משק אוטרקי עם אספירציות לריבות, ממולאים תופינים ומיני תרגימא. הרי אחרי שמגיעים הביתה הקסם פג והפירות מעלים עובש. חוץ מאשר בבית של אושרית, שאשכרה היא מעקרת קערות ומקפה את הקצף.

ואם כבר אני במוד של מוישה אופניק, לא אוהבת דובדבנים. זהו, אמרתי את זה. זאת אמירה מאד רצינית אצלנו בעדה. ההונגרים מתהדרים במרק דובדבנים קר עם שמנת ובמלא עוגות עם דובדבנים, שלא לדבר על כופתאות וכיסנים.

הפעם הראשונה שטעמתי דובדבנים הייתה משקית בתוך הקיטבג של אחי שחזר מלבנון. טעמתי ומייד העדפתי וידאו JVC, שהיה פרי הקטיף האהוב השני באזור דרום לבנון (-:

מאחר ואני מתחכמת היום, אתן לכן מתכון של עוגה ב- 3 דקות הכנה, עם דובדבנים משומרים (שמשפחות רומניות/ תורכיות קטפו).