עידית בת תשע. ילדה נבונה עם משקפים, קוקו ארוך שמסתלסל על גבה ותמימות פשוטה של ילדה שרע וטוב ברורים לה מאוד: רע לאבד את השיער כשחולים בסרטן, טוב להיות בריאה ולתרום את השיער למי שזקוקה לו בזמנים קשים. נפגשנו בארוע השקת הקמפיין של עמותת זכרון מנחם וחברת פנטן. בתחילת הארוע, כשהתיישבתי לשולחן לידו ישבו היא ואמה, תמהתי ביני לביני מה לילדה צעירה ולארוע כזה. לאחר כל הנאומים, הסיפורים האישיים, הסרטונים והדוגמאות, נפתח מאחור מתחם שבו יכלו נשים לתרום את שיערן למטרה הזו בעזרתו הנדיבה של הספר אמיר אליהו. שם הבנתי: עידית באה מגוש עציון לתל אביב כדי לתרום את שיערה. הייתי מוקסמת ממנה והתרגשתי מהמחווה שלה. בשבילה זה היה פשוט מאוד: היא שמעה על אחד המבצעים שעורכת עמותת זכרון מנחם מדי כמה חודשים וידעה שזה מה שהיא רוצה לעשות. היום זה קרה, והיא זכתה בהרבה תשומת לב, בהערכה ובתספורת קיצית מקסימה שעוצבה בהתפעלות על ידי אמיר הספר, שמזמין למספרה שלו את כל מי ששערו ארוך מספיק, לתרום את השיער ולזכות בתספורת נאה.
כמי שעלתה בגורל הסטטיסטיקה לפני שלוש שנים חשתי שאני חייבת להיות בארוע הזה, עוד לפני שידעתי על מה בדיוק מדובר. הלכתי ברגשות מעורבים: מחד – עברו כבר למעלה משנתיים מאז הטיפול האחרון שלי ואני כבר כולי ביומיום הרגיל והנורמלי ככל האפשר, ומאידך – הכל עדיין חי בתוכי, כאילו לא צימחו תלתלים שופעים על קודקודי. מפחיד ומרגש כאחד לפגוש שוב את העולם הזה, שמושך אותי אליו ומרתיע אותי בו-זמנית. היה לי חשש שהארוע יהיה בעל אופי יחצני, שיפנה את הזרקורים לחברה המסחרית וישאיר בצל את העמותה. שמחתי לגלות ארוע צנוע ופשוט, ששם דגש על האנשים שמתנדבים, על העשייה המבורכת ועל ה'ביחד נתגבר', שהוא הרבה יותר מסיסמה שחוקה. בארוע פגשתי את האנשים שמאחורי העשייה: צנועים, מסורים למטרה ומלאי התלהבות ושמחת חיים, ששמחו להקדיש לי לא מעט מזמנם וענו בסבלנות לכל שאלותי.
אל הפודיום עלו הדוברים, חלקם מוכרים ואחרים פחות, ושיתפו איש איש בחוויה שלו: מי שמתנדב ופועל, מי שהקים ובנה מפעל חיים שנוגע בחיים של אלפים ומי שחוותה מהצד, כשליוותה חברה שחלתה. ישבתי והקשבתי בעניין, ובתוכי מהומה גדולה, גוש שתקוע בגרון ודמעות שרוצות לפרוץ החוצה: אני זוכרת את היום בו גרדתי בראשי ונותרתי עם קווצת שיער בידי. זה היה היום בו גילחתי את שערי הנושר ואני זוכרת אותו כאילו היה אתמול. לא זוכרת – חיה אותו ממש, מרגישה אותו בגוף. הרבה זמן לא חשבתי על הרגע הזה, ובארוע הזה יכולתי להוקיר תודה למי שהיה איתי שם ולהבין מהקרביים מה המשמעות של תרומת השיער הזו למי שזוכה לקבל אותה.
כשהגעתי הביתה, עדיין מלאה בתחושות ובחוויה, סיפרתי לצעירתי בת ה-13.5 על עידית. הופתעתי לגלות שלא רק שגם היא הכירה ושמעה על תרומת השיער, אלא שגם היא מאריכה את שיערה כדי לתרום אותו, יחד עם חברותיה. מקסים עד אין קץ ומעלה גאווה אימהית.
ועוד קצת על שיתוף הפעולה
פעילות עמותת ׳זכרון מנחם׳ נרחבת, וכוללת, בין השאר, הפעלת מרכז יום גדול בירושלים שבו מוזמנים הילדים חולי הסרטן לפעילויות חברתיות ולימודיות. גם אחים וילדים של חולי סרטן מוזמנים להתאוורר ולזכות במנה קטנה של נורמליות ושגרה מבורכת. העמותה גם מפעילה בנק דם ייחודי בעזרת מתנדבים ותורמים קבועים, שמספק מרכיבי דם. בנוסף, כל חולה או בן משפחה יוכל למצוא קבוצת תמיכה מתאימה לו, בה יוכל גם הוא להרגיש ש'ביחד נתגבר'.
חברת פנטן חברה לעמותה כדי להשיק גם כאן את הקמפיין העולמי שלה לעידוד תרומות שיער שגרף הצלחה רבה בארה״ב ובאוסטרליה וניו זילנד. פנטן נותנת את המעטפת השיווקית-יחצנית במדיה הכתובה והאלקטרונית והעמותה מתפעלת את הפן המעשי, כתמיד. בנוסף, התחייבה פנטן לתרום אחוז קבוע מהכנסותיה לטובת הפעילות המבורכת הזו.
