אני, או שיש תלונות שאני מהירה מדי. בחיי, אתמול הסביר לי איש מקצוע, מוערך למדי שאני אישה מהירה. חושבת מהר, עוברת ממצב למצב במהירות.
או, שדברים לוקחים לי נצח. זמן, המון המון זמן….
אני חושבת על זה ומסבירה לעצמי למה לא. ואז מדברת על זה. עם עצמי עם זולתים כאלה ואחרות.
אני שוקלת. מחליטה ומתחרטת.
לוקח לי זמן לפרוח. ככה זה.
ואני צריכה חיזוקים. נו, כן, מה לעשות. אנושית כזאת.
שיגידו לי שאני מקסימה.
וגם, שיגידו: שיו… את כל כך יצירתית! ומלאה בהשראה!
ואני, אסמיק בחן. ואגיד, זה כלום, בחיי, כל אחד יכול.
ובפנים משהו קטן, ניצן של ביטחון ילך ויתבסס. יתעצם. ואיזה קול, פרטי שלי יתחיל להתחזק. כי ככה זה אצלי.
ועצמי, ישקיט את המולת השדים, את כשלונות העבר. את הנסינות הרבים שנעשו כבר. וישאג בקול גדול: אני יכולה. להיות מה ומי שאני. אני לא מתפשרת. לא לא!
לא, לא.
אני מנסה שוב. להיות מי שאני. להביא מה שיש בי למי שיסכים לקבל.
אני מתגברת על הבושה. על אתגרים טכניים. על אי נעימות כזו או אחרת. ושמה את עצמי בפרונט.
אני רוצה ליצור, וללמד אנשים. אני רוצה שאנשים יהנו ממה שיש לי להציע.
מהדיסקו שבאופן קבוע מתרחש לי בראש…
אני רוצה להכיר אנשים, לגעת בהם, בהן. לעזור להן לגעת בעצמן.
באמצעים פשוטים. יחד. במילים, בחומר.
לבקוע דרך מעטפת של הסברים, ויומיום והפקידה בבנק. דרך ערימות שהצטברו עם השנים.
אני רוצה שעוד ועוד אנשים יראו את העבודות שלי וירגישו.
שמשהו יתעורר בהם. קצה של חיוך, או כווץ' של כאב או לחלוחית בזוית העין שבוחרת לראות.
מהירה או איטית ממש.
מצחיקולה. תמיד שמנמנה. אמא. יודעת לאהוב. טובה בלהאמין.
אישה של מילים, של צבע.
אישה של אנשים.
אישה עם עמוד עסקי בפייסבוק!
https://www.facebook.com/iditmilim
ויש לי סדנאות שוות ממש.
ויש עוד מלא סדנאות באופק.
ויש מגנטים ותמונות ממוסגרות וגלויות.
כי אספתי מספיק אומץ ואמונה בדרך שלי!
ואני מזמינה אתכם לקחת חלק.
ללכת איתי קצת.
יש סיכוי גדול שתהנו ממש!
סדנאת יומנים חמישי שישי הקרובים.
ההזדמנות לטמון משאלות, לשתול בקשות, ליצור יחד. וכן, גם לקבל איזה חיבוק על הדרך, ממני כמובן.
כי אני גם ממש חבקנית!
פרטים יימסרו בשמחה למעונינות!


























