לפני עשור או שניים יצא ספר בשם (למיטב זכרוני) "אגדות" שהכיל בשני כרכיו נובלות שסופרים ידועים כתבו (במיוחד לספר) מתוך עולמות פנטזיה שהם בנו.
לצד עולמות שהכרתי כמו ארץ ים של אורסולה לה-גווין, הספר גרם לי להתוודע לשלל עולמות פנטזיה וסדרות שחלקן אפילו לא תורגמו אז לעברית. אחד מאלה היה העולם שיצר ג.ר.ר מרטין, ווסטרוז. (הנובלה שפורסמה בספר היא הנובלה הראשונה של אג ודאנק).
אחרי שנים רבות מספור נכנסתי לחנות ספרים וראיתי בתוך מבצעי אותו החודש את "משחקי הכס" הכרך הראשון בסדרת הפנטזיה "שיר של אש ושל קרח", זה כבר היה אחרי סדרת הטלוויזיה כי על הכריכה ראו את נד סטארק (כלומר את השחקן) יושב על כס הברזל בגרסה הטלווזיונית שלו, ואני קלטתי שזה שייך לאותו סיפור מסקרן, הנובלה על אג ודאנק, וקניתי.
משם הסיפור די ברור, כמדומני. קראתי את כל הספרים שיצאו (5 מסדרה שנכון לעכשיו מתוכנן שתכיל 7 ספרים, אם אי פעם ייצא ההמשך) ואז לאור העובדה שאי אפשר היה להמשיך לקרוא – עשיתי בינג' על הסדרה והצטרפתי בעונה ששודרה באותו הזמן. קיללתי את השינויים, אבל אהבתי שאפשר לשער מה ההמשך שבאמת יהיה ומה שייך לסדרה הטלווזיונית.
מכאן בטח תבינו שלספר "אש ודם" באתי ברגשות מעורבים. מצד אחד אחלה סיבה לג'.ר.ר להמשיך לדחות את כתיבת ההמשך, מצד שני תנו לי עוד מהעולם הזה.
נתחיל בעובדה הכי פשוטה – "אש ודם" כתוב כמו ספר היסטוריה, הוא ישעמם הרבה קוראים, בטח אלה שרק רוצים עוד ממה שהיה בטלויזיה ולא קראו את הספרים, אבל גם חלק מקוראי הספרים לא יאהבו את הסגנון. אבל שלא תבינו לא נכון – אני נהנתי.
גמעתי אותו בשתי שבתות, ונהנתי עד בלי די. יש סיפורים שנרמזו בסדרה "שיר של אש ושל קרח" (למשל למה יש איבה בין פריי לטאלי, או למה יש זלזול בטיירל) ויש חדשים לגמרי שעושים שימוש בשמות מוכרים כמו גם לא מוכרים.
אישית אני מחכה לכרך ב' (אם כי מצידי שיידחה לנצח בתנאי שנקבל את המשך סדרת הספרים, רוחות החורף וחלום של אביב המובטחים)