אני נתקלת בתושבים שמתלוננים על גובה הארנונה בעיר ובצדק. ארנונה היא עוד מרכיב גבוה בנטל ההוצאות שלנו על מגורים וככל שהארנונה גבוהה יותר היא גם יוצרת ציפיות גבוהות יותר אצל התושבים לקבל שרותיVIP על כל השירותים שהעירייה צריכה לספק וכוללים: סביבה נקייה של פינוי אשפה באזור המגורים והשטחים הציבוריים, תאורה, תרבות, תחזוקת גנים ופארקים, תשתיות, בתי כנסת, שרותי דת, חינוך ,בנית בתי ספר גנים ועוד..
עליית הארנונה שעלתה בעשור האחרון בכ- 25% לא תלויה בהחלטת העיר היא כפופה למדד המחירים לצרכן ונקבעת ע"פ שינויים בשכר במשק שמתעדכן אחת לתקופה וגורר אחריו עליות בארנונה. ההחלטה הסופית לתוספת המחיר מגיעה גם לפתחה של מועצת העיר שצריכה לתת לזה חותמת אך בפועל זאת "חותמת גומי" כי למועצה אין זכות להתערב בגובה התשלום ועיר ללא איתנות כלכלית חזקה לא יכולה להחליט לא להעלות את גובה הארנונה כי משרד הפנים צריך לאשר זאת ולא ייתן לזה יד מחשש שהעיר תגיע לחדלון פירעון ופשיטת רגל כך שלמעט ערים שעשו זאת בעבר כמו ראשון לציון שמשופעת בשטחי מסחר אין הרבה ערים שמסוגלים לשאת בנטל של ולקבל אישור חריג לא להעלות את הארנונה בעיר
רוב הציבור אינו מודע לכך שהארנונה שאנו משלמים על שטחי מגורים מכסה רק חלק קטן מההוצאות של הרשות למען התושבים. כלומר על כל שקל ארנונה שאנחנו משלמים העירייה מוציאה הרבה יותר .תשלום הארנונה מהווה רק כ 14% מהוצאות העיריה על תושב (כלומר העיריה נדרשת להשלים 86 % ) על כל תשלום ארנונה של התושבים העיריה מוסיפה עוד סכום בשביל לספק את כל צורכי התושבים לדוגמא בקרית אונו על כל משפחה העיריה מוציאה עוד 10,000 בשנה מעל לסכום הארנונה בשביל לספק את כל השירותים הנדרשים באיכות טובה ובשאיפה למצוינת .
כיום המגמה הרווחת בארץ כתוצאה ממהלכים של שר האוצר מר משה כחלון שהרשויות יבנו כמה שיותר מתוך מטרה של האוצר להוזיל את מחירי הדירות אבל בפועל פעולה זו עלולה למוטט כלכלית רשות מקומית.
מגמה זו של אישורים מהירים, תכניות פינו בינוי ענפות שמתנוססות לגבהים שלרוב התשתיות לא יכולות להכיל אותם מוסיפים עוד אלפי משפחות לעיר וכ דירה מרוקנת את קופת העיריה בכ-10,000 ₪ בשנה.
אז כל מי שחושב שעיר שבונה בניינים היא עיר בתנופה כלכלית טועה טעות חמורה עיר כמו קרית אונו שמדולדלת בשטחי מסחר והולכת להכפיל את כמות התושבים בשנים הקרובות מ40,000 ל- 80,000 ועל כל בית אב להפסיד 10,000 ₪ לשנה. זו עיר שמתדרדרת לחור תקציבי גדול שיכול להוביל אותה לפשיטת רגל.
לכן חייבים לייצר בעיר אזורי מסחר כי בניגוד להוצאות לתושב שעולים הרבה יותר מסכום הארנונה ,שטחי מסחר(עסקים) משלמים מחר יותר גבוה למ"ר והעיריה צריכה בסך הכל לספק להם שרותי ניקיון ולפעמים מעט גינון. בארנונה לעסקים העיריה מרוויחה מעל כ- 70% מתשלום הארנונה שלהם (כלומר על כל שקל שמשלם בעל עסק 70 א"ג נכנסים נטו לקופה ורק 30 א"ג נדרשים לכיסוי ההוצאות שלהם) ובהפרש העיריה יכולה לממן חלק מהפער של הוצאות הדיור .(תלוי בשטחי המסחר בכל רשות)
דרכים נוספות לצימצום הפער בין ההכנסות להוצאות
1. אזורי מסחר שיהוו מינוף כלכלי לעיר
2. כסף מהמדינה (השתתפות בנושא החינוך, ככל שהעיר חזקה יותר כלכלית הסכום לתושב יורד )
3. תרומות (מפעל הפיס, וגופים במדינה שיכולים לעזור בפיתוח תשתיות ובנית מבנים)
4. קבלנים ובעלי עניין- ערים שלא משופעים באזורי מסחר ורוצים לספק לתושבים את הטוב ביותר עושים דילים שלצערנו הרבה פעמים מפוקפקים עם קבלנים שמרווחים מהבניה וזורקים איזה "עצם" לעיר.
כיום קרית אונו מדורגת מספר 5 ביוקר הארנונה ומספר 54 בהשקעה לתושב.
תארו לכם מה יקרה כשהעיר תכפיל את כמות התושבים סביר להניח שנשאר מדורגים 5 ביוקר הארנונה אבל ההשקעה לתושב תרד ביחס של כמעט כפול ( מספר 100 ?)
מה עשו ראשי ערים אמצים שהבינו לאן המגמה מדלדלת אותם כלכלית, כמו ראש עיריית הרצליה שמשפעת בשטחי מסחר ועדיין חששה כלכלית מעומס דירות הם עצרו את הבנייה ועשו "חישוב מסלול מחדש" איך לבצע התחדשות עירונית אבל פרופורציונלית שגם תתאים לתשתיות הקיימות וגם לא תעמיס כמות דירות שתרוקן את הקופה.
הכותבת: אתי כהן חברת מועצת עיר בקרית אונו