השבוע היה לי יום הולדת. חפרתי לכם מספיק עם זה, לכן רק אומר תודה לכל המברכים בכל מדיה אפשרית, לכל ה317 כותבים בפייס, 417 בוואצאפ, ו117 מחבקים (מזלי), חסכתי לכם פוסט ארוך בפייס, מלא מספרים עם 17 ו45. אני אוהבת מספרים, כבר יצאתי מהארון הזה מזמן מתעלסת על כל המספרים שחור על גבי בלוג. 17 לדוגמא הוא מספר מושלם, ראשוני, שלם, פשוט יפה. תסתכלו עליו – נכון שהוא חתיך?
גם בריצה יש הרבה מספרים 5, 10, 21, 42 ויותר, הרבה יותר, אבל אלה רק לכיתת מחוננים, לאלה שמפתחים אלגוריתמים מסובכים כדי לרוץ 133 ק"מ. ואני לא קטנונית עם ה195 מטרים אחרי ה42. אבל לאחרונה שמתי לב לתנועה חדשה שמתרוממת חזק בקרב קהילת הרצים (האמת לא רק).
המתנצלים!
מכירים אותם? אלה שאומרים ….אני…היום רק 10. או …לא, נרשמתי למלא, אבל אעשה רק חצי. או כזה….נתפסו לי התאומים באמצע קמ 8 אז היום רק 10 ב45 דקות.
אנחנו מתנצלים, כשעושים רק 10 או רק חצי, או רק ב50 דקות או רק רצים 4 פעמים בשבוע במקום 7. למה? למה אנחנו מתנצלים בכל פעם מחדש? למה קשה לומר, היום אני עושה 10. לא רק 10, אלא 10. כי 10 זה לא מספיק מכובד? בעיני מי? למי זה חשוב? בשביל מי אתם רצים? (או עושים כל דבר אחר שטוב לכם, ואני יוצאת מנקודת הנחה שטוב לכם, אחרת לא הייתם עשים אותו). מצאתי את עצמי עונה ככה לא מעט פעמים. מתנצלת שלא עושה יותר, לא מסתכלת בעיני מי ששואל, מנמיכה את הקול, כי לא נעים, אולי מצפים ממני ליותר, אולי הייתי צריכה להיות טובה יותר, ואני לא. כי הייתי צריכה להיות מהירה יותר ואני לא. בטח זייפתי קצת באימונים, בטח לא אכלתי כמו שצריך (אגב, הכל נכון…), בטח היה מלא בוץ במסלול
פתאום, באמצע החיים, הבנתי (גיל 45 מבחינתי זה אמצע החיים, שלי לפחות), שצריך להפסיק. להפסיק להתנצל, אם מבחינתי עשיתי את מה שיכלתי או את מה שהתאים לי באותו הרגע ונהניתי, זה מספיק טוב. מספיק טוב בשבילי. וזה הכי חשוב. אם כל האהבה לכל מי שסובב אותי, לא מתנצלת יותר – זה הכי טוב שאני עושה. תתמודדו עם זה. אל תתנו לי את המבט של "רק 10", או "רק ….משהו", לא מתיישרת לפיו יותר.
אגב, זה לא אומר שאין יעדים, שאין עבודה קשה לקראת היעד, שאין תלונות על העבודה הקשה ועצבים שאני לא מספיק טובה בעיני עצמי. זה חלק מהכיף, זה חלק מהרצון להשתפר, להתקדם, להגיע רחוק יותר, אבל בעיני עצמי ולא בעיני אחרים. לא לדאוג, אמשיך לא לחבב את כל מי שעושה 10 ב50 דקות ומטה….לא סובלת אתכם.
אז, חברים ….צאו מזה, תפסיקו להתנצל ותעשו 10 …..10 זה מספר מושלם.
אמרנו 10? הבוקר, נשבר שיא. שיא חדש ל10 קמ. תמונות ל10 קמ. לפחות 717 תמונות. תעשו לבד את החשבון, כמה תמונות לדקה או למטר. יצאנו לעשות מסכמת אחרי סובב שלוליות ביער אשתאול. לא, לא התבלבלתי, יש פה סטארט אפ – עושים מסכמת אחרי הריצה עצמה. מסלול מדהים ביופיו, ירוק מעלינו ומלא בבוץ מתחתינו. ואם מישהו היה אומר לי שבגיל 45 אתלהב מתוספת של 2 קילו בוץ לכל נעל, (לפחות לא לכל רגל), הייתי יורה בו מטווח אפס איזה משאית בוץ….מה שהריצה עושה לאנשים, פשוט מזעזע….עוד אהנה מזה בסוף. עד אז….הישארו על השביל, לא להתפזר, לשלוף מצלמה ולהציץ מסביב. הנוף מדהים, ו…עכשיו גם יש לכם איזה שיא לשבור, נראה אתכם מצלמים יותר …
לאן_את_רצה_TantiRoza
