הדס קלנר, יוצרת תוכן בוידאו לרשתות החברתיות, מרצה ומלמדת שיווק בדיגיטל ואיך לערוך סרטונים מקוריים ואפקטיביים בתקציב מינימלי.
“איזה כיף לך, הלוואי ואני הייתי יכולה לא לעבוד!!”
אני נמצאת בגן של הבן שלי, השעה 8.40 בבוקר וכרגיל אנחנו האחרונים להגיע.
אני לבושה במיטב המחלצות:
כפכפים, מכנסי ים קצרים וטי שירט מתמנון ב29.90.
אבל היי – לפחות לבשתי חזייה!!
האקססורי העיקרי שמשלים את ההופעה שלי הוא מנשא בייבי ביורן דהוי שבו יושבת בנוחות תמר – בת שנה וחודשיים.
הגננות בגן כבר מכירות אותנו ויודעות שאנחנו מגיעים מאוחר, כשיש אמא עצמאית ובעל בהייטק שיכול להגיע מתי שבא לו לא ממהרים להתארגן ולצאת לגן, אבל היום גיליתי אינפורמציה חדשה:
הן חושבות שאני לא עובדת!
אני יודעת שזה באמת מטעה לראות אותי מגיעה ככה עם תינוקת ופיג'מה, הן בטח מניחות שאני בחופשת לידה ארוכה, הולכת עם הקטנה לחוגים ויושבת בבתי קפה…
כשבעצם, כמעט כל רגע במהלך היום שלי אני נמצאת בקונפליקט של האשה המודרנית:
אמהות או קריירה?
אז לטובת הגננת שחושבת שאני מתבטלת כל היום בבית, השכנים שרואים אותי בשעות היום בכותונת במעלית וההורים שלי, הכנתי:
מדריך מצולם לסדר היום שלי!
זהירות: הקריאה עשוייה לעייף.
9.15: תחילת יום העבודה.
אוי כמה כיף להיות עצמאית! לשתות קפה בבית בלי לחץ של זמן ובלי לעמוד בפקקים.
תכלס-בשלב הזה אני ערה כבר שעתיים-שלוש…
אירגנתי ילד אחד ושלחתי אותו לגן
אירגנתי ילדה שנייה כולל ארוחת בוקר-מקלחת-הנקה-טיול עגלה-הרדמה
ועכשיו אני יושבת ומתפללת שהיא תישן רצוף והרבה, וצריכה להחליט עם מה אני מתחילה הבוקר:
– רשימת סרטונים שאני צריכה לערוך
– רשימת פוסטים שאני צריכה לסיים לכתוב
– רשימת טלפונים של אנשים שמחכים שאחזור אליהם מאז אפריל
בקיצור, פתחתי את אסוס.
טוב, לא באמת אבל כן נכנסתי לקבוצה שלי לקבל קצת אנרגיה וסימפטיה ממי שנמצאות במצב דומה לשלי (פייסבוק יא קקה, כן זה שם הקבוצה:https://urlzs.com/hUUyr) .
11.00: תמר קמה וזה הזמן להיות איתה בזמן איכות וגם לעשות סידורים: לסדר את הבית, לצאת לעשות קניות…כל הכיף הזה.
מה שמאפיין את הזמן הזה איתה הוא סטרס וחוסר החלטיות:
מצד אחד – אני רוצה להיות איתה ולתת לה את מלוא תשומת הלב,
מצד שני – יש לי כל כך הרבה דברים לעשות בעסק שאני לא מסוגלת פשוט לשבת איתה על המשטח ולשחק.
אני מנסה לעבוד כשהיא איתי, ואז היא באה ומטפסת עליי ואני מתעצבנת.
הלוואי והייתי יכולה לכתוב שמצאתי דרך לפתור את את הקונפליקט הזה אבל לא, אני חיה אותו כל יום וכל רגע.
שנמשיך?
16.00 :זמן לקחת את הפרחח מהגן!
יונתן חוזר הביתה ומתחילה מה שאמהות רבות מכנות בחוסר חיבה משמרת שנייה.
האמת היא שזה זמן כיפי שבו אנחנו לרוב פוגשים חברים, ובמיוחד את עומר ויעל הBFF של יונתן ושלי בהתאמה.
יעל היא מדריכת הורים עצמאית ואמא בחינוך ביתי, היא מבינה.
בזמן הזה הולכים לג’מבורי, להסתובב בקניון, לגן שעשועים…כל מיני פעילויות שלעשות אותן לבד יכול להפוך לסיוט אבל בזכות עומר&יעל עובר בהנאה.
19.00– אבא בא!!
זיו בעלי מגיע הביתה והדינמיקה משתנה, בדרך כלל לטובה.
לפעמים בזמן הזה אני נוטשת אותם והולכת לעבוד קצת, ולפעמים אנחנו נשארים כולנו ביחד ונהנים מזמן איכות משפחתי.
בזמן הזה אנחנו מתחילים להתארגן לקראת השכבת הפעוטות, תהליך שיכול לקחת כל זמן בין חצי שעה לשעתיים ותמיד נגמר בשעה הרבה יותר מאוחרת מהמצופה.
22.00: סוף היום, טוב לפחות מבחינת הילדים…
בערך בשעה הזאת אנחנו מצליחים להשתחרר סופית מהצאצאים שלנו ליום זה,
אבל אם חשבתם שזה סוף היום-אז ממש לא, אני מתיישבת בזמן הזה על המחשב וחוזרת לעבוד.
לפעמים עד חצות ולפעמים יותר, זה נשמע נורא אבל האמת שאני ממש מחכה לרגעים האלה בהם אני סוף סוף יכולה לעבוד בשקט ובשלווה.
טוב, לפחות עד שתמר מתעוררת ואני צריכה לחזור להרדים אותה…
עם כל זאת – אני מתה על מה שאני עושה ולא הייתי חוזרת להיות שכירה בחיים.
רק אם למישהי יש המלצה ככה למטפלת חמודה לתינוקת בת שנה – תהיו חברות ותנו איזו מילה אה…?
בואו לעקוב אחרי מה שאני עושה: https://bit.ly/2HueAgO
