אל תשבר היא אמרה, מה בכלל פה קרה? סך הכל נשארת בלי עבודה, המצב הכלכלי קשה נורא, הרגשת בדידות זה לא משהו שקורה רק לך, גם בעיות יש תתפלא לכל מי שחי, אולי אתה לא מודע לכך, אבל זה כבר, מהרגע הראשון, בו האדם בא לאויר עולם.
נכון שאז, עוד יש אמא, שאותך תפטם, גם תחמם, אפילו אבא שמח וצוהל, הי אני אבא, איזה כיף, אפילו לרגע הוא שכח, שבעצם הוא הביא, עוד יצור עדין עם אמא, לתוך עולם מהמם, אבל מבלי לזכור, שיש והוא גם עויין. גם לא צריך סיבה לסיבה, כי מה שקורה, לא תמיד תלוי בנו, חיות בני האדם, אשר זוכרים, היטב לרוב, רק את מה שטוב לעצמם.
אז אל תשבר היא אמרה, כי המסע הזה ארוך, אכן יש שהוא נורא, אך גם יש לרוב, הוא יכול להיות נפלא, הבט סביבך וראה, הנה גם אני לצידך והרי רק אתמול, אמרת לי בפעם המיליון, שאני האחת והיחידה, אז אל תשבר, תהיה חזק, הכל עובר, אבל הוא לא נגמר, עד שהכל נגמר.
אז הבנת? יופי, כן, יש גם הרבה תקווה, לאורך המסע הזה, שכולם רוצים, שהוא יהיה לפחות 120 שנה. אז נו, אתה קולט? הרי איש, לא היה מאחל לעצמו, לחיות כל כך הרבה שנים,
או שאצלך 120 שנה, זו תקופה, ממש קצרצרה,
אל תשבר, היום קשה, כדי שמחר תחוש
שבעצם הכל קל.