אל תעזוב / הרלן קובן

טוב, אז כל מי שמכיר אותי יודע שהסוגה האהובה עליי היא המתח, ומי שמכיר אותי קצת יותר טוב יודע שכל מה שהרלן קובן מוציא, אני קוראת מיד, אפילו מבלי להעיף מבט בתקציר.

אז נכון, היו תקופות שהוא חזר על עצמו, ונכון שהסדרה של מיירון בוליטר, היתה כבר טו מאצ' לאנשים מסוימים, אבל אני שמרתי לו חסד נעורים, ועודני.

והיום, הרלן קובן מגיע עם מותחן חדש, מסחרר וכתוב פשוט טוב.
ניכר שיש שינוי בכתיבה שלו, היא יותר שקולה ומחושבת. כבר לא מהירה ופזיזה כבעבר, ולדעתי זה עשוי להביא לו אוהדים נוספים, שפחות חיבבו את מה שעשה בעבר.

גיבור הספר הוא נאפוליאון דיומא (כן, נפוליאון זהו שמו). כולם מכנים אותו נאפ.

נאפ הוא אמנם בלש מצליח אך ליבו קרוע, חייו אינם חיים מאז אותו אסון שפקד אותו לפני חמש עשרה שנים, עת אחיו התאום ליאו וחברתו דיאנה, מצאו את מותם על פסי הרכבת. היו שאמרו רצח והתאבדות, היו שסברו כי השניים היו בגילופין ותחת השפעת סמים ולא הצליחו לברוח מהרכבת. אך ההסברים לא הניחו את דעתו של נאפ והוא רצה לדעת יותר.

שנים של כאב ואבל, שנים של שאלות וספקות מגיעים לשיא היום, כאשר טביעות אצבעותיה של מורה – חברתו דאז של נאפ, מתגלות בזירת רצח חדשה.
הנרצח, לא תופתעו לגלות שאף הוא למד בבית הספר ביחד עם נאפ ואחיו.
האם מדובר בצירוף מקרים עצוב ומצער ?

נאפ נקרא לסייע בחקירה לשוטרת צעירה, והוא מתחיל לחשוף סודות שהיו אמורים להישאר עמוק מתחת לרדאר.

הם היו תיכוניסטים, נאפ יצא עם מורה, וליאו יצא עם דיאנה. הם היו חבורה.
אך למרבה הצער, גם אחיו התאום וגם חברתו הסתירו ממנו דברים שרק היום הוא מצליח לגלות. מחיר הבגידה ?

מורה, חברתו של נאפ ואהבתו הגדולה נעלמה יום למחרת הטרגדיה האיומה שפקדה אותם.
מה הסיכוי שגם הפעם מדובר בצירוף מקרים ? מה הקשר של ההיעלמות למקרי הרצח החדשים ? ומדוע דווקא עכשיו ? אחרי חמש עשרה שנה ? ומה הקשר לבסיס צבאי סודי שהיה ממוקדם בסביבת מגוריהם ?

נאפ חופר עמוק מדי והכל מבקשים אותו לעצור פן יהיה מאוחר מדי. אנשים נמצאים בסכנה לשלומם, ואולי אפילו מדובר בעניינים הקשורים בביטחון המדינה.
האיום מתחיל להיות גדול אך נאפ לא יחדל עד שיגלה מה קרה לאחיו ומדוע כל זה צץ דווקא היום.

הספר מסופר בגוף ראשון ושלישי לסירוגין. רוב הספר הינו מפיו של נאפ, שמשוחח עם אחיו. הוא חוקר, בודק, ומספר לאחיו על כל צעד שעושה.
במקביל ישנם חלקים שכתובים בגוף שלישי ככל שהם נוגעים למורה (למעט חלק קטן המסופר מפיה של מורה עצמה).

המחבר יוצר הזדהות עמוקה עם נאפ ועם מצבו. השיחות עם אחיו המת מעמידות את הקורא במקומו של הגיבור וזה מוסיף לאמינות הספר.

הכתיבה שנונה וחדה. הרלן קובן במיטבו.

הסוף מפתיע (אם כי היו לי חשדות לאורך הדרך אך הביצוע פשוט מעולה).

ממליצה בחום.