במשך שנים לא דברתי על זה, הרגשתי בושה לשתף את תחושותיי הקשות ואת התסכול. זה לא סקסי ואז, לפני 20 שנים, זה לא היה נושא שנהוג לדבר עליו. הייתי מבולבלת ממצבי, מצד אחד, מאושרת מההורות, מהאימהות, שהיתה חשובה לי כל כך ומצד שני, הרגשות הלא פשוטים שהציפו אותי.
אם את אמא, יתכן שאת מזדהה איתי וכמוני מרגישה שאת לא מספיק טובה בהרבה מאד תחומים בחיים החדשים שלך כאמא ומלווה אותך התחושה האיומה של "לא משנה מה אעשה, זה לא מספיק טוב"
הנקתי – אולי הוא לא אוכל מספיק? נתתי פורמולה – למה אני לא מניקה? אני פוגעת בהתפתחות שלו.
עלה הרבה במשקל – אני מאכילה אותו יותר מדי. לא עולה מספיק במשקל – אני בטוחה שאני לא מטפלת בו כמו שצריך.
נתת לו לבכות אני אמא איומה. לא נתתי לו לבכות והרמתי אותו, אני מפנקת יותר מדי.
חזרתי לעבוד בתום "חופשת הלידה" נטשתי אותו אני אמא גרועה, שחושבת רק על הקריירה שלה.
נשארתי איתו עד גיל שנתיים בבית, אני לא תורמת לפרנסת הבית ומונעת מהילד קשרים חברתיים.
הרחבנו את המשפחה ונולד לו אח, איזה מסכן, הוא כבר לא הנסיך של הבית.
לא הבאנו לו אח או אחות, איזה מסכן, הוא יגדל לבד.
לכל ההחלטות שלי, התלווה קול קטן שאמר לי שאולי בחרתי לא נכון, שאילו הייתי בוחרת אחרת, הדברים היו שונים.
וכאילו לא די בקול הפנימי שלי, אליו הצטרפו קולות רקע חיצוניים; האחות מטיפת חלב, רופאים, משפחה חברות לכוווווווולם יש עצות. כולם חושבים שהם יודעים יותר טוב ממני. כולם רוצים "רק לעזור". אבל הם לא קולטים, שאני עוד רגע קורסת ומבקשת שיניחו לי. גם ככה אני מרגישה אשמה אין לי צורך לשמוע את זה גם מכם.
במשך שנים חייתי עם תחושות של מועקה ואשמה. כל החלטה שנאלצתי או רציתי לקבל, היתה מורכבת. לא יכולתי עוד לקבל החלטה שתשפיע רק עלי אלא כל החלטה היתה קשורה גם למשפחתי ולילדיי. התלבטתי אם ללכת ללמוד לתואר עם ילדים קטנים בבית, האם לעזוב מקום עבודה בטוח כשכירה או לפתוח עסק עצמאי. חייתי בתחושה שהבחירות שלי יפגעו בילדיי.
בשלב כלשהו הבנתי שאני לא לבד בתחושות האלה. שמתי לב שנשים רבות נושאות על גבן את שק האשמה הכבד הזה ופועלות מתוך ויתור על הרצונות שלהן, ואז ניסיתי לחקור ולהבין ממה זה נובע? מה מניע אותנו לפעול כך?
אין לי תשובה חד משמעית ויש כנראה אין ספור סיבות ביולוגיות, חברתיות, חינוכיות ואחרות, שיכולות להסביר את התופעה הזו. אני מצאתי מנטרה שעוזרת לי להתמודד. אני כל הזמן אומרת לעצמי "בכל רגע ורגע אני עושה את הכי טוב שאני יכולה ואם הייתי יכולה לעשות אחרת הייתי עושה". אני מספיק טובה.
צילום: מתוך מאגר תמונות לשימוש חופשי pixbay