ההימורים היו בשמים, הרצים פתחו אתר מיוחד "נחשו כמה נירטב השנה בטבריה.קום" (לא באמת). אבל, גשם? ברור. השאלה היא רק כמה גשם? גשם בכמויות של דחייה או רק "נרטבים פעם אחת", לארבע שעות, לסחוט וישר למייבש? לזוכה המאושר הובטח פרס מגניב…5 שעות בגשם. בעמידה. אפילו בלי לרוץ. רק עם בגדי ריצה, dry fit לא סתם. ועם נוף לכנרת. אז…זהו שלא! מזג האוויר היה פשוט מושלם! ולא רק הוא….אז איך אפשר בלי לסכם את מה שמרתון טבריה היה בשבילי. ולא לדאוג, לא עשיתי מרתון. למרות שמד הצעדים בסונטו טוען שכן, אבל מה הוא מבין? המייל לסונטו עם הצעות לשיפור כבר בדרך. כי אם כבר לרקוד את עצמי לדעת, במשך שעות, לפחות שזה ייחשב לי כחלק מהריצה.
אבל….חזרה לטבריה. מודה, לא הייתי שנים בטבריה, בערך מזמן הצבא (וזה היה כבר לפני איזה שנה שנתיים). מודה, שום דבר לא השתנה. יפההה, הבנתם שזו הפעם הראשונה שלי בארועי מרתון טבריה. בכל ה-כמעט שנתיים שאני רצה, לא הגעתי לטבריה, כי ירד גשם, כי שמעתי שקר וגשום ונדחה או סתם כי לא יצא. אז….3 יצאו לדרך, בים, בם, בום. הדרך לצפון מדהימה, הכל ירוק ומריח טרי וגשם. אם זה היה תלוי בי הייתי עוצרת כל שניה לצלם וסתם לשכב קצת על הדשא, טוב שלא נסעתי לבד, כי הייתי מגיעה אחרי המרתון. ואז אפשר היה לשאול שאלה מתמטית פשוטה….אם יוצאים מגן יבנה ביום חמישי, ומגיעים לטבריה ביום שישי כשהוייז אומר שתוך שעתיים וחצי מגיעים, למה הגעת ביום שישי? דרך איפה נסעת? אם תצליחו לפצח, פרס שווה, ריצה מגן יבנה לטבריה דרך אילת בדרך אליכם.
אז למה לי פוליטיקה עכשיו? בשבוע שהפוליטיקה והפוליטיקאים חזק בכותרות, אחרי גירושים מכל הסוגים במערכת הפוליטית: נשארנו חברים –שקד & בנט מתגרשים מהבית היהודי. עוזב את הבית, לא חוזר, הילדים נשארים אצלך – גלנט & כחלון. מגורשת, מגורשת, מגורשת והכי טוב בשיא ההשפלה מול כל העולם – גבאי מגרש את לבני בשידור חי, כמה נמוך באמת אפשר לרדת. למרבה ההפתעה, פגשתי את ראש העיר החדש של טבריה. נכון, חדש ומלא התלהבות, אבל מחמם את הלב לראות את החיבור שלו לתושבים, החיבוקים שהוא מקבל מכל עבר, אין שניה ללא סלפי עם תושב אחר…ואפילו רץ 10 קמ. יש תחושה שהעיר הולכת לעבור מהפך, ובעתיד הקרוב הזיכרונות מהצבא, יישארו זיכרונות וטבריה תהפוך לפנינת הצפון כפי שהיא צריכה להיות.
אחרי העמסת פחמימות קשה למראה, כולם פרשו לנוח ולצבור כוחות אחרונים למרוץ, וכשאני אומרת לצבור כוחות אחרונים, אני כמובן מתכוונת לצילום הנעליים, חולצה, ג'יל, תמר, מספר חזה, תחתונים, גרביים שכולם מעלים לפייס לפני שהולכים לישון. רק ככה אפשר ללכת לישון רגועים, כשיודעים שהתחייבו כבר למה לובשים ולא ייקח שעה וחצי למדוד את כל האופציות שהביאו מהבית ויאחרו לזינוק.
ב5 בבוקר (לא, אל תשאלו למה, אם הזינוק היה ב07:30) מתחילים לזוז לכיוון הזינוק, לפני שיסגרו את התנועה. חושך ולמרבה הפלא, לא קר ואין גשם….הההההממממ….האם התחזית האופטימית באמת תתממש? נראה שכן…רק שאלה אחת נשארה פתוחה….איזה ג'ל לקחת בקילומטר 34
הכנות אחרונות על קו הזינוק (בדיוק כמו בשיר האהוב עליי של החברים של נטשה….שמתם לב שהם מככבים בבלוג שלי?), וכמובן מתחילים לרקוד….יש מוזיקה טובה, מה יחמם אותנו יותר מריקודים בחושך באמצע הכביש, וכשנירית ואני באיזור, אין מוזיקה ללא ריקודים….לאט לאט מאות רצים מתקבצים מסביב, מוכנים לזינוק, וזה מראה מדהים לראות את ההתרגשות של כל אחת ואחד שניות לפני….
בסוף גם באנו לרוץ, לא לתוצאה, אלא להנאה. הכנרת מצד אחד פרות על הגבעה מצד שני, מי אמר שוויץ זה כאן? עוצרים להצטלם, להתחבק עם רצים (מסתבר שהבלוג שלי די פופולרי….מי היה מאמין? תמשיכו לקרוא, לעקוב ולעשות לייקים, זה גורם לי לרוץ מהר יותר ולגרוב גרביים משוגעות יותר).
היות והייתי שם ממש מהתחלה ועד הסיום, שמעתי לא מעט סיפורים מרגשים על מרתון ראשון, על קושי ודרכים שונות להתגבר עליו, על רצון ונחישות שלא מהעולם הזה כדי להגשים חלום, קטן, של 42.2 קמ. אבל חלום אחד שהתגשם אתמול נגע מאד. אישה אחת מדהימה, עם סיפור חיים מדהים לא פחות, חלמה לעשות מרתון. בגלל סיפור חייה, החלום נראה רחוק ולא פשוט להגשמה, אבל עם כמה אנשים שחולמים כמוה ומבינים עד כמה חשוב להגשים חלומות, היא השלימה אתמול מרתון ראשון. ב07:21 שעות, אחרי 42.2 קמ (לא כולל חימום שעוד עשתה לפני כן מוקדם בבוקר), היא הגיע לקו הגמר. כבר לא היו מעודדים בדרך ולא היו עוד רצים בדרך, רק משפחה אוהבת ותומכת, ואיש אחד שמגשים חלומות – עופר פדן, שכל מי שרץ מכיר אותו, וכל מי שרץ ומסיים את הריצה עם חיבוק, חיוך וכיף ממנו. הוא חיכה לה כדי להעניק לה את המדליה ולומר לה שהיא מרתוניסטית! עידית שלינגבאום את מדהימה! את הוכחה שהכל אפשרי, שהזמן לא חשוב, שהדרך ארוכה ומשתלמת, שמול רצון ונחישות, שום דבר ואף אחד לא עומד.
עם משפט אחד אפשר לסכם את החוויה שלי….לכולנו חלומות, לכו להגשים אותן, מצאו את האנשים הטובים בדרך שאוהבים אתכם ומאמינים בכם, רוצו איתם לעבר החלום והגשימו!
#לאן_את_רצה_TantiRoza
