אזיקים מנייר/אורנה פלג-אלוני
הוצאה: פסגת ההר, 2014
221 עמ'
אזיקים מנייר, שם הספר, לא קשור אך ורק לרומן שהיה לליאורה פינר עם קצין המשטרה, הוא קשור גם לילדות שהיא הייתה אזוקה בה, גם על הנייר, היא רוצה להרגיש מאושרת.
ליאורה פינר, הנערה הענייה שגרה בשכונת חליסה בחיפה של שנות ה-50' וה-60' מראה איך חיו פעם, עם הקמצנות של אביה – "ניסינו להוציא ממנו כסף לסרטים. הוא לא נתן אף פעם. איזה זיכרונות." (עמ' 121).
יעל, חברה של ליאורה, מרגיעה אותה, ותומכת בה מההתחלה ועד סוף הספר. ליאורה יצאה אישה עשירה בבחירת החברה הכי טובה שלה.
"הבאת איתך את מה שהיה לך, ואם בעלך ואבא שלו חיפשו אישה עשירה, חליסה היא לא הכתובת," הרגיעה אותה יעל, "אבא שלו ממש חצוף." (עמ' 55).
ועוד קטע קטן שאהבתי על יעל – "חברתה לא לעגה לה ולא שפטה אותה, רק דאגה לשלומה." (עמ' 73).
זיכרונות הילדות של ליאורה הזכירו לי סיפורים שהוריי וסבתא שלי דיברו על דרך החיים שלהם בארץ.
אשמח לספר המשך, אני אהבתי, פרקים קלילים.
קריאה נעימה.