אנו, עדר תועה ומפוצל של כמה עשרות מנדטים, המתקרא גוש מרכז-שמאל, בסך הכל חיפשנו מפלגה ראויה עד סבירה להצביע עבורה, והיינו מוכנים להתפשר הרבה בשביל זה: באמת שלא העמדנו רף גבוה מדי: לא ביקשנו מנהיג שיהיה גם שקול ואחראי, אך גם סמכותי וכאריזמטי, גם עתיר ניסיון ובעל חזון, אך לא מושחת או מורשע בפלילים; לא דקדקנו אם הוא משכיל, אינטליגנטי, רהוט, שולט באנגלית ולא צעיר במיוחד;
אנו, עדר תועה ומפוצל של כמה עשרות מנדטים, המתקרא גוש מרכז-שמאל, לא באמת מאמינים של"מנהיג שלנו" יהיה די אומץ להפסיק את הסחטנות הדתית, להוביל תוכנית מופלאה למזרח תיכון חדש, להפחית את יוקר המחיה, להיכנס בטייקונים ולנער את מערכות החינוך והבריאות. אנחנו לא באמת מאמינים שהשלטון לא ישחית גם אותו ושיהיה לו שלטון בלי הון.
אנו, עדר תועה ומפוצל של כמה עשרות מנדטים – מה כבר ביקשנו?! מנהיג שאפשר יהיה לסמוך עליו בעיניים עצומות, שידע תמיד מה הכי נכון לעשות, כדי שאנו נוכל להתפנות בשקט לחיינו הקטנים; נכון, יש לנו עדיין לפעמים כמיהה מטופשת למין בן גוריון או בגין, למין קלינטון חם ואבהי, אוהב ומיטיב, אבל מדינת הצבא שלנו מנפיקה רק מנהיגים שהם גנרלים לשעבר; מינימום רמטכ"ל, או בוגר סיירת מטכ"ל ואפילו על יוצאת מוסד היינו מתפשרים, כי רק רזומה כזה לא מתקבל כאן בנחירות בוז.
אנו, עדר תועה ומפוצל של מנדטים, המתקרא גוש מרכז-שמאל, בסך הכל חיפשנו מפלגה ראויה עד סבירה להצביע עבורה, כי כבר מזמן שאנו לא מצביעים עבור רעיון או דרך. כי כבר די הרבה זמן שאיננו בטוחים מהי הדרך. כי כבר מזמן שאיננו יכולים להכריע להפחדות של מי להאמין? לאיום האיראני או לסכנה הדמוגרפית? לאסון המדינה האחת לשני עמים או לשתי המדינות לשני העמים? האם ההתנחלויות הן הן אכן המכשול לשלום? והאם באמת להאמין שאין פרטנר לשלום, או שבכלל אנו אלה שלא מעוניינים?
וכך, אנו עדר תועה ומפוצל של מנדטים, מנחים את שיקולי הבחירה שלנו לא מאג'נדה, לא ממצע ולא מעמדותיו/הצהרותיו המופרכות-משתנות של ראש המפלגה, שהשד יודע מה הן ומי בכלל טורח לקרוא. לא נעים להודות, אבל שיקולי הבחירה מונעים מאטרקטיביות העומד בראש המפלגה, משקלול דמיוני כלשהו בין משיכתנו האישית אליו וממידת ההערכה והאמון שאנו רוחשים כלפיו. רוצים הוכחה? צפו בשיחת פוליטיקה לוהטת, אופיינית, שהתגובה השכיחה למשמע שם מועמד היא: פחחחח….
שלי? פחחחח… הצחיקה אותי, היא מסוגלת להיות ראש ממשלה? פחחחח…
זהבה? פחחחח…. זהבה מי? הקול הציפציף שלה מעצבן אותי, פחחחח…
יאיר? פחחח… סתם חתיך, יהיר, שימשיך לכתוב ספרים ולנפח שרירים, פחחח….
ציפי? פחחח… אכזבה כראש אופוזיציה, מקוששת מועמדים לוזרים ומרכיבה מפלגה משאריות, פחחח….
אז מה בסך הכל ביקשנו? לא מנהיג משכמו ומעלה ולא מפלגה עם נבחרת חלומות. רק מישהו שייצג את עולם התוכן והערכים שלנו, שידבר בלשוננו, שעדיין לא אכזב ולא הסתאב, אבל כנראה שגם זה יותר מדי.