ערב שמחת תורה, אני במיון עם אריאל הבנדיט הקטן בעקבות נקע ברגל דקה לפני כניסת החג שיחה ממספר לא מוכר "היי מורן אני מעדכנת אותך שהתקבלת לקורס דיגיטל עסקים של בנק לאומי, ההרשמה נסגרת בעוד יומיים אז דחוף תחתמי לי על המסמכים" תודה לאלוהי הג'ימייל ואני בפנים.
לפני כמה שנים כמעט נרשמתי ללימודי אדריכלות, 7 שנים של לימודים וסטאז', ויתרתי על הרעיון כי אני כזו של כאן ועכשיו, חיה את הרגע כי אף אחד לא יודע מה יקרה מחר והמחשבה על לימודים ארוכים שלא בטוח יקבעו את גורל הקריירה שלי התישה אותי כבר בשלב הרישום.
בשנה האחרונה התחלתי לברר על תואר בתקשורת, לקוחות שלי שאלו אותי בשביל מה את צריכה את זה? העסק שלך מצליח שמך הולך לפנייך בתחום האיפור קבוע ועיצוב גבות, מגיעות אלייך לקליניקה לקוחות מכל הארץ הציעו לך פינה קבועה בתוכנית יופי בקשת יותר טפיחה על השכם מזה? רציתי את זה בשביל לשנות קצת את הנוף השבועי שלי, להיחשף לאנשים, רעיונות וחוויות שאין לי אותם על בסיס יומי. אבל שוב 4 שנים של טחינת מוח עם בית, בעל ילדים ועסק זה כאב ראש של תמרונים ושעות נוספות שאין לי, בדקתי אופציות ונכנסתי לאתרים של מכללות ואוניברסיטאות מבררת ומשאירה פרטים ושוכחת מזה וככה זה נמשך עד לאותו טלפון בערב החג.
