אז למה את לא כותבת?
את חייבת לחזור לכתוב!
כן. אני יודעת.
המילים תלויות מעל ראשי כנחיל דבורים. זימזומן מחשמל את האוויר מטרטר. מסחרר את המילים כמערבולות. אני צועדת בתוכן אני יושבת עליהן ובלילה כשאני מניחה את איברי בסדר כלשהו על המיטה אני מרגישה אותן גבשושיות. תלוליות של מילים.
הן מבקשות שאמצא שוב את הקול שלי כפי שעשיתי בעבר לא פעם. הן ממתינות. ולא בסבלנות. כי כמה אפשר להאסף כך. להערם. ובקצב מטורף שכזה. מילה מילה מילה מילה….
הקול שלי. אני מתחילה לשמוע אותו ולמרות שיש בו משהו שמצלצל מוכר הוא עדיין לא יושב עלי בול.
הפכתי חברה בכמה מועדונים שמעולם לא חשבתי שאשתייך אליהם. כרטיסי החבר החדשים ממלאים את הארנק שלי ולעיתים אני מתבלבלת ובמקום לשלוף כרטיס קופת חולים שגרתי אני מנפנפת אל מול פרצופה של רופאת המשפחה ההמומה בכרטיס החבר של מועדון הגרושות אליו הצטרפתי. או היתומות מאם. או האלה שיש להן בת זוג אבל מתעקשות שהן לא יצאו בשום אופן משום ארון אליו מעולם לא נכנסו אליו.
אני גם חברה במועדון של אלה שהפעם היו להן חברות מסוג מאד מסוים. ובקלאב מטופח של כאלה שהדיכאון שטף אותן כגל של צמר פלדה ונייר שיוף. ויש עוד. יש עוד.
ובין כל כרטיסי פלסטיק המבהיקים, זנב הטווס החדש שלי, אני מנסה לארוג את עצמי לעצמי. חלק לחלק. מה שהייתי ומי שהפכתי להיות.
מוצלת ומוארת. שקטה ומחרישת אוזניים. צועדת על החוף ונטועה במקום. עפה אל אי שם הרבה מעבר למקום וזמן. לנשואה או גרושה. לטובה או מאכזבת. לסדוקה או מאוחדת.
אני מנסה לאתר את הקול שלי כי יש בי מילים שמבקשות שאסדר אותן שוב בתיקתוקי מקלדת. בסימני פיסוק וקריאה.
אני מנסה למצוא את המקום שלי במרחב האמיתי של חיי. הפיזי. ובמרחב הפנימי. שביל הלבנים הצהובות שלי. והכתומות ואלה המשובצות. ועם הכוכבים והפסים והנה אחת תכלכלה ואחת ויחידה בצבע ארגמן של מלכות. של זיכרון של מה שהייתי ומה שהפכתי להיות.
מלקטת. במלקחיים עדינים פיסות של משי וכותנה. של חול וחג ושבת. של תקווה ארוגה חוטי זהב דקיקים. וכאב שלא מרפה עשוי חבל גס. פיסות של לילות בלי שינה נשזרות אל לילות אהבה רכים. אני תופרת אותי עכשיו. את כולי. מחדש. ולאט לאט מבין הקפלים יבוא הקול שלי. שוב. לבוש גלימה נהדרת.
אני מאחה. ונשברת. ממריאה ושוב עוצרת.
אני נלחמת על חיי ומנצחת בכל יום. המון פעמים. ביום.
אני חורשת לי שוב תלם. ישר ועם אופק. ובבוא היום ינבט בו הקול שלי.
ואחזור לכתוב.