שבוע טוב ומבורך,
אנחנו נמצאים בתקופה מאתגרת ומוזרה מאוד. אף פעם לא היינו בסיטואציה הזויה כזו ,כלל עולמית.
ההורים לילדים קטנים שבינינו, צריכים כל הזמן "לשעשע" ,להעסיק את הילדים. משימה לא פשוטה בעליל ובמיוחד שהכל מוגבל ל- 4 קירות ,אי אפשר לרדת קצת לגינה… ללכת לים.
הכל בבית.
ישנם הורים המעדיפים ספרים על פני בילוי מול מסכים. גם בימים כתיקונם.
קיבלתי ספר לסקירה והספר הזה של הכרת התודה בדיוק מתאים לימים לא פשוטים ומוזרים אלו.
ספר משובב נפש ממש. האיורים מקסימים ,השפה נהדרת, מותאם מאוד לפעוטות. האיור/התמונה מתפרשת על פני עמוד ומחצה בערך והמלל קטן יותר, אך חזק מאוד, בחריזה, בחינוך לתודה, בערכים, בהערכה של מה שנמצא סביבנו ,על כל הטוב, שלא מובן מאליו.
הדברים הפשוטים של החיים שכעת נדמים לנו כמו חלום רחוק.
איזה יופי של סיפור מקסים ממש.
לקופיף אפילו אין שם וזה כל כך מתוק. הילדודס יכולים ממש להזדהות עימו. להנות מהטיול שלו, מהקפיצות, מהשמחה, משפע האהבה שלו לחברים, לסביבה, לפלאי הטבע.
וגם על העצמאות שהוא מפתח זה נוגע ללב הילדים החמודים.
"לוֹמַר תּוֹדָה זֶה דָּבָר חָשׁוּב
צָרִיךְ לוֹמַר זֹאת שׁוּב וָשׁוּב,
עַל מַתָּנוֹת גְּדוֹלוֹת וְגַם קְטַנּוֹת
כִּי הָעוֹלָם מָלֵא בַּהֲמוֹן בְּרָכוֹת".
קופיף קטן וסקרן יוצא לטייל בג’ונגל ומודה לכל מי שהוא פוגש. לעצים הוא מודה על הצל, לנחל הוא מודה על המים הזורמים ולירח על אורו בלילה.
ביום-יום, כשאנחנו רצים ממקום למקום, אנחנו מפספסים את הדברים הקטנים שמתגלים לנגד עינינו ושאינם זוכים להערכה מספקת.
הספר מלמד ילדים וטף, ואולי אף אותנו המבוגרים, כי חשוב לומר תודה על כל דבר שעושה לנו טוב בחיים. אמירת תודה מגבירה בנו את תחושת האושר וגורמת לנו להעריך את כל הסובב אותנו.
פמלה גזית היא מאיירת ואומנית. זהו ספרה הראשון.
תודה לסופרת ולמאירת הכל כך מוכשרת ולהוצאת הספרים צמרת.
בשורות טובות.
