הבוקר שלנו התחיל עם עיתונאים בקפה שני, קניון עזריאלי קרית אתא. תכננו לטייל אח"כ במטע אבוקדו אבל היום הזה השתנה. כמו רביולי בטטה וצ'ילי, מנה אלוהית, שהתחילה במתיקות ופרצה בחריפות על החיך.
שיח של שעתיים סביב השולחן. שרפות בחיפה, פנוי ילדים מבתי הספר ועמוד שנפל על רכב. מבט אחד של שנינו יחד וברור לנו שאנו מחשבים מסלול מחדש.
כמו ילדה רצתי לרכב, תוך כדי שאנו רק צוחקים החלפתי את השמלה השחורה במכנס קצר וגופיה, נעלתי נעלי ספורט ואמרתי " איזה כייף, הולכים לראות אש " צלחנו את הפקקים וגם את המנהרות, עברנו את קסטרא, עלינו לכיוון ההר. העוצמה, הכוח, הריגוש, ההודעות, התמונות, הכל הדליק אותנו.
התחילו פקקים מכל נתיב אפשרי, האוויר כבר היה סמיך יותר ואור היום הפך לכתום וחשוך. ניסנו להבין איך אפשר לעזור אבל החשש מזה שאנו יכולים יותר להפריע מאשר להועיל גרם לנו רגע אחד לעצור ולחשוב, וואלה נסחפנו. הרגשנו בסוג של מלכודת עם רצון להימלט, ירדנו לכיוון החוף.
צל ענק מעשן השרפות הפך את הים האהוב שלנו לשחור. מולנו אישה שבוכה על הכלב שנשאר מאחור ואחת אחרת בטלפונים מעדכנת שבעלה גויס. שני גברים וילדה מודאגים. והמשכנו לחוף הקמאל.
סרן שמועתי קיבל דרגת רמטכ"ל אבל עם תעודות, תמונות שרצות בוואצפ. עשרות אנשים ישבו בבית הקפה, פליטים מהשרפות, המומים, לא מבינים מה קורה. מעלים השערות, הצתות של ערבים או סתם רוח. גזענות או אמת.
אדם הלך על הכביש בפיג'מה, אפר התחיל לעוף לתוך הרכב. אפסות ההיות במלוא הדרה.
טלפון "הרכבת עוצרת בחדרה בגלל השרפה בקיסריה, אתה יכול לבוא לקחת אותי ? " שוב המבט שלו וההסכמה הברורה שלי, יצאנו לדרך. הטיול שלנו ממשיך ומראות של עשן לא רק בחיפה. אנשים סקרנים, עוצרים בנתיבים מסוכנים, מצלמים תוך כדי נסיעה, עושים תאונות והפקקים מתארכים.
ההרגשה של תוהו ובוהו מתעצמת כשאנו מגיעים לתחנת הרכבת בחדרה. מאות אנשים מבולבלים לא יודעים לאן או למי לפנות. חלקם מחפשים טרמפ, חלקם מתחילים ללכת בלי לדעת באמת לאן. אנו מחזירים את הגברת למוצקין.
דרך בית אורן אני נזכרת בשב"סניק הכי מדהים שאני מכירה ועם דמעות בעיניים מתקשרת לשאול מה נשמע "אני מצטער, בכוננות, לא יכול לדבר" בירכתי שישמור על עצמו והתפללתי שישאר בבית. הירידה היתה חלקה, הספקנו לראות חזירי בר וכאבנו על החיות בכלל.
שש בערב, אנו בים בקרית חיים עם בירה קרה.
בלי מטוסים, בלי סירנות של כוחות הצלה. שקיעה כתומה, רק הוא ואני בשקט.
מאחלים לשלווה ורק לבבות בוערים מאהבה.
~ התנועה הקיבוצית קולטת בקיבוצים בכל הארץ משפחות שפונו בגלל השריפה. להתקשר לטלפון 03-6925331
~ לקרן קיימת דרושים בדחיפות מתנדבים נהגים עם רכבים 4×4 לטובת סיורים ומניעת הצתות. המעוניינין נא לפנות למאיר צפרירי:0538500936
