אקדים ואומר שאני נמצאת כרגע בלונדון בביקור אבל רשמיי הם פרי דמיוני..
לונדון היא מפוארת מרגשת יפיפיה ומעוררת השראה .
לא במיקרה יש לבריטים מלכה, המקום דורש מלכה, אני מסתובבת ברחובות המפוארים ובסימטאות מרוצפות האבנים ושומעת את שעטת הסוסים ורואה עגלות מפוארות חולפות על פני עם גברות לבושות במיטב המחלצות עם כובעי ענק נעות בין המפואר לוולגרי, כבוד ונימוס הדוק הוא שם המשחק .
לונדון היא אריסטוקרטיה, מלכות מלכים רוזנים נסיכות ובישופים , זו התפאורה המבוקשת לתחזק אותם , אבל מיהו האדם הלונדוני ה״פשוט״?
מאחר והוא אף פעם לא יחשב כאריסטוקרט, נקודת הפתיחה שלו נמוכה בילט אין , והוא(או היא) אדון וגברת לונדון חולמים בסתר ליבם שיום אחד אולי יקבלו תואר מיוחס מבית המלוכה ויחשבו ״חשובים״ אז הם שומרים בחרוף נפש על ארשת פנים חמורה במיוחד , חמוצה , הפה שלהם קפוץ הסנטר מחודד העניים פתוחות לרווחה עם מבט של פליאה הגבות מורמות מעט , מין מבט משועמם משהו והם חסרי הומור לחלוטין , די נוראים יש לאמר וזה לא באמת יעזור להם , מלך ומלכה הם לא יהיו.