לא חשוב את מי תשאל – אם יעלה נושא מזונות הילדים – כל צד יעקם את פניו. האמא לא מצליחה לסגור את החודש. האב מרגיש שפושטים את עורו.
המציאות שאני רואה לנגד עיניי, לאחר מספר שנים של פעילות חברתית וקבלת מאות פניות במייל מהורים גרושים, היא מציאות קשה בה אבות שמשכורתם קרובה לשכר הממוצע במשק ולהם שני ילדים ומעלה, נידונים ביום חתימת הסכם הגירושין לחיי עוני. אבות גרושים רבים חוזרים לגור עם ההורים ופשוט קורסים תחת עול סכומי המזונות הגבוהים הנפסקים כיום.
כמובן שבמקרים בהם האב לא שותף או שותף חלקי ביותר בגידול הילדים, סכום המזונות חייב להיות בהתאם, אך הבעיה שאני רואה בפעילותי היא שגם אבות אשר כן לוקחים חלק שווה או קרוב לכך בגידול ילדיהם, משלמים מזונות כאותם אבות שאינם שותפים בגידול הילדים, וזהו אי צדק חברתי.
שופטי בתי המשפט לענייני משפחה מתמודדים עם קושי רב בכל הקשור בקביעת גובה סכום המזונות, עקב הסתירה החלה לעיתים בין הדין האישי ומגמת השוויון והצדק.
נכון להיום אין נוסחה רשמית לחישוב המזונות. פסקי הדין היוצאים ממערכת המשפט מבוססים על "הבנות בלתי כתובות" לגבי מינימום סכום המזונות והוצאות נוספות – קבועות (כמו מדור) ומשתנות (כמו שעורי עזר), אך עדיין, מכיוון שאין נוסחה קבועה וברורה, קיימת אי בהירות ביחס לאופן ולהגיון שבקביעת סכום המזונות. כתוצאה מכך נוצרת לא פעם תחושת קיפוח של צד זה או אחר, ואי שקט מתמשך, המתעצם עם כל קושי כלכלי, הנובע מהתהייה אם הסכום שנקבע הוא אכן סכום מוצדק.
מאחר שהנושא כה זועק לשמיים, הוקמה בשנת 2006 "ועדת שיפמן" שתפקידה לבחון ולהמליץ בכל הקשור לדרך חישוב וקביעת סכום המזונות במדינת ישראל. הוועדה נמצאת בשלב הסופי של כתיבת הדו"ח ועל פי ראיון עם פרופ' שיפמן ההמלצה העיקרית של הוועדה תהיה נוסחה שתתחשב בהכנסות שני ההורים, הסדרי הראיה, הוצאות קבועות והוצאות משתנות.
אולם, עוד בטרם פורסמו מסקנותיה, יצאו לאחרונה מספר פסקי דין אשר כבר עכשיו מיישמים חלק מהמלצות ועדת שיפמן.
בדצמבר 2010 , בפסק דין ראשון מסוגו, נתנה כבוד השופטת שרית גולן משקל ליחסי משכורות ההורים והתאימה את סכום המזונות שישלם האב ליחס זה. כך נקבע שהאב ישלם 70% מצרכי הילדים במזונות.
בפברואר 2010 פסקה כבוד השופטת רבקה מקייס על משמורת משותפת והסדרי ראיה שווים בין ההורים. בנוסף לכך, בפעם הראשונה בבית המשפט לענייני משפחה, קבעה השופטת כי מאחר ולשני ההורים משכורות נאות המספיקות לצרכי הילדות, אין צורך במזונות קבועים וכל צד ישא בהוצאות עבור הילדות כאשר הן אצלו.
לעומתן, התעלם כבוד השופט אסף זגורי, בפסק דינו מינואר השנה, כמעט לחלוטין, מהעובדה שמשכורת האם גבוהה כמעט פי שלוש ממשכורת האב.
השופט זגורי אמנם כותב: "חיוב האב במלוא הוצאותיהם ההכרחיות של ילדיו הקטינים מכוח הדין האישי החל עליו, תביא לתוצאה בלתי צודקת בעליל, שבמסגרתה, יישאר האב כמעט ללא הכנסה פנויה כלל וזאת כאשר הוא אמור לכלכל את הילדים כאשר הם שוהים בחלק מימות השבוע עמו".
ועדיין, למרות שהכנסת האם היא כ- 17,500 ₪ לחודש בעוד שהכנסת האב היא כ- 6,500 ₪ לחודש, והילדים שוהים כמחצית הזמן אצל כל אחד מההורים, קבע השופט סכום מזונות העומד על 2,350 ₪ (1,850 ₪ מזונות + 500 ₪ מדור). אמנם המדור נמוך יחסית, אך מדוע במקרה זה האב צריך בכלל לשלם מדור, שהרי הוא מלין את הילדים גם אצלו מחצית מהזמן? מדוע האב צריך לשלם מזונות, שהרי הוא מכלכל את ילדיו כשהם שוהים עמו? לאחר תשלום המזונות, לאם תהיה מידי חודש הכנסה של 19,850 ₪ בעוד שהאב יצטרך לכלכל את ילדיו ואת עצמו בסכום של 4,150 ₪. בכך הוחמר חוסר האיזון הכלכלי שבין ההורים ונוצר מצב בו ישנה פגיעה חמורה בילדים, שכן האב לא יוכל לדאוג להם באופן סביר.
כדי להימנע מאבסורדים שכאלה, יש לקדם נוסחה שקופה וברורה לחישוב סכום המזונות, כפי שהדבר מקובל במדינות רבות בעולם המערבי, אשר תתחשב בהכנסות ההורים וחלוקת ימי הראיה בכל תא משפחתי. כך יתאפשר לשופטי בתי המשפט למשפחה לפסוק, ביתר קלות וללא קשיים ולבטים כה רבים, בהתאם למגמת השוויון והצדק.
גיא רוה. הורות משותפת = טובת הילד".
קבוצת הפייסבוק שלנו.