אתגר!
אינטלקטואלי, מצריך ידע כללי, בקיעות בתחום נשים משפיעות. חשיבה עמוקה, התבוננות פנימית.
תבריקי. חייבת לצאת חכמה. חדשנית. תביאי איזו אישה משנת עולמות, מזיזת הרים, מטיסת מטוסים מביאת שלום עולמי כלל גלקטי שהיית רוצה להיות.
תשלפי. משוררת? כימאית? פוליטיקאית?? מובילת מהפכה? נהגת השופל הראשונה? מישהי??
ג'אן דארק? רוזה פארקס? גולדה? מרגריט דיראס? מאדם קירי? הסבתא של אפרים?
אבל לא, את רק פרפרים יש לך בראש הא?
אומרים לך לבחור אישה משכמה ומעלה שהיית רוצה ולו לרגע להיות, והראשונה שעולה לך בראש היא אוליביה. ליתר דיוק סנדי (ס-א-נ-ד-י הו סנדי)
כשעלה הסרט "גריז" לאקרנים בשלהי שנות השבעים לא הסכימו לי לצפות בו. זו הייתה אחת מאותן פעמים בודדות בהן גייסה אמא שלי את אבא שלי להבעת דיעה כלשהי בנוגע לחינוכי. במקרה היה באחת מגיחותיו ארצה. עמדתי בסלון ויבבתי, אבל אמא! והיא, לא מצמצה ואמרה לא, זה לא לגילך, ופנתה אליו מבטה שולח חיצי אזהרה , מיד ענה האב לרגע שמה פתאום הוא סומך על אמא ואם היא אמרה שלא מתאים אז לא!
הייתה לי תחושה ששם מסתתרת האישה שאני רוצה להיות. דמות העל, המופת והיופי. סנדי שידעה מתי לאסוף לקוקו ומתי ללכת פזור. מתי להיות מתוקה כצפיחית ומתי לנטוף סקס רווי הורמוני נעורים. ואיך, וכאן מגיע הקטע הממש חשוב, איך להפיל את ג'ון טרבולטה מהרגליים, לביית אותו, לסובב אותו להעמיד אותו על הראש, פליקלק לאחור וכל זה. ועדיין עדיין לשמור אותו אחד ה-גברים אם לא ה…
הו סנדי. סוודרון קטן וצמרירי לכתפיה,שרה על הטריבונות. לבאר בליל ירח, או לעצמה, עיניה מושפלות בשלמות. מוקפת בחברות מבטה מצועפות, אהבת קיץ.
מאז צפיתי בסרט עשרות פעמים. שרה את השירים, עוצרת נשימה. יודעת איך ייגמר ובכל זאת בכל פעם שהיא מופיעה האלילה שלי, רגליה ארוכות ארוכת במכנסיים השחורים שערה גוונים ונעליה עקבים בכל פעם אני עומדת להתעלף.
אם סנדי יכולה אז גם לי זה עוד עלול לקרות. גם אני אבקע מהביצה שלי. גם בתוכי טמונה סנדי לוהטת שכזו, בטוחה בעצמה. ה-ו-ר-ס-ת!!! גם אני עוד אהיה עידית ארך-רגליים.
גם אני יכולה לגרום למנהיג הכנופיה להפוך לחמאה ממוסת, לחנון.
נו טוב, היא לא כתבה אף יצירת מופת, אבל האאוטפיטים יושבים עליה בול!
היא לא עשתה מהפכה עולמית אבל הפכה את עצמה לפצצת סקס בשביל האיש שהיא אוהבת, יציבה על עקבים שאני יכולה רק לשבת איתם.
לשם הגילוי הנאות, בהיותי (לפחות בעברי) פתיה רצינית, נאיבית, רומנטיקנית חסרת תקנה, הצטרפו עוד כמה דמויות מופת כאלה לחיי, מסגנון אם זה קרה להן אין שום סיבה נראית לעין שזה לא יקרה לי.
אם ג'וליה רוברטס הזונה יכולה לכבוש את ריצ'רד גיר ולגרום לו לטפס במדרגות החירום אוחז בשיניו ורדים אדומות בצלופן אני יכולה גם! אולי לא את ריצ'רד ספיציפית אבל את בן דמותו, שתי שכבות מעלי.
ואם בייבי העכברית יכולה להשיג את פטריק סוויזי המסוקס (עליו השלום) גם אני יכולה לעשות הנפה ראויה.
תמיד ידעתי שבתוכי מסתתרת האחת. יפה עדינה ושברירית. שיום יבוא ותתגלה היפיפיה המהממת שאני.
הצרה היא שגם בבגרותי, מפוכחת ככל שאני. למודת אהבות ואכזבות. יודעת שהחיים זה סרט אחר, מדי פעם אני מתבלבלת.
רואה איזו דמות בסרט ובטוחה שהסיפור שלה אמיתי ואם היא אז גם אני …והנה תיכף כבר מיד…
זה קצת מביך כי הזולת, לפחות רובו, חושב שאני אישה נבונה אפילו אינטילגנטית.
ואני חוששת שהפוסט הזה ואלילתי אוליביה לא יעלו בקנה אחד עם תדמיתי המהודקת.
אבל פורים אז אני יכולה להגיד שהתחפשתי!
