האם ויקיפדיה הוגנת כלפי נשים? לא. יצוג הנשים הדליל בין כותבי הערכים ומקבלי ההחלטות בויקופדיה גורם לכך שההחלטות מתקבלות בעיקר על ידי גברים. חלקם, אם לומר זאת בעדינות, מתקשים לראות את הדברים מנקודת מבט נשית ואיך אפשר להאשים אותם?
מדי פעם מתעורר דיון בין הפעילים האם נושא/אדם מסוים ״ראוי לערך אנציקלופדי״. דיון כזה נחוץ כדי שהאנציקלופדיה השיתופית לא תהפוך לקטלוג. אם כך אמורים להיות קריטריונים כלשהם ל״מהו ערך ראוי״ ועל כך מתקיימים ויכוחים אינסופיים. כל אחד ואחת יכולים להשתתף בויכוח, אבל כדי להשתתף בקבלת החלטות, צריך לצבור וותק בוויקיפדיה ולקיים רמת פעילות מסוימת. כאמור רוב העומדים בקרטריונים הם גברים.
.
.
מספר מייזמים מנסים למשוך נשים לכתוב בויקיפדיה ולהשתתף בהכרעות הללו. במסגרת ויקי נשים, ביוזמת ציפי ערן, הצטרפו נשים לצוות הכותבים והתווספו כ-300 ערכים על נשים. הכותבות המצטרפות משתתפות ומשפיעות על הדיונים – המטרה היא להשפיע מבפנים.
.
.ץץץץ
ד״ר שרון גבע רותמת את הסטודנטים שלה לכתוב ערכים כמטלת קורס, במסגרת המיזם "מעלים ערך: מחזירות נשים להיסטוריה”. היה זה אחד מהערכים האלה שעורר מהומה כשבמאמר ב״הארץ״ חשפה גבע את הדיון הפנימי לגבי ערך שכתב אחד הסטודנטים שלה. פעולה זו עוררה זעם בין העורכים הפעילים. הויכוח הפנימי אמנם פתוח לציבור אבל העורכים אינם מעוניינים בתשומת הלב הזאת שתוביל את פשוטי העם, קוראי הארץ, להשתתף בדיונים ולהתערב להם בהחלטות. עוד טוענים חלק מפעילי ויקיפדיה שד״ר גבע ״מגיעה עם אג׳נדה״, ואנחנו בויקי לא עושים דברים כאלה – אנחנו ״נטרלים״. הו כן. ספרו לנו על זה! הרי ההיסטוריה תמיד נכתבה על ידי גברים באופן נטרלי.
.
הזרקור בכתבה של ד״ר גבע הופנה לערך על חנה קפרה, ערך המועמד למחיקה ואכן צצות לגביו שאלות עקרוניות. המקטרגים טוענים שהיא לא חשובה מספיק, שערך דומה על גבר לא היה מתקבל ואין להעלות ערך רק משום שהוא עוסק באישה, גם אם עסקה בעשיה תקדימי עבור הג׳נדר שלה.
אם כך, מדוע יש ערך על אליס מילר? האם זה משום שפעלה בתקופה בה היה יותר הד תקשורתי לפעולות כאלה? אולי בגלל שפרצה תקרת זכוכית בצה״ל בתקופה בה כבר יש אינטרנט (שזוכר ומתעד הכל)? האם המדד להשפעה הוא ״כתבו עלי בעיתון״?
אם כך, מדוע יש ערך על אליס מילר? האם זה משום שפעלה בתקופה בה היה יותר הד תקשורתי לפעולות כאלה? אולי בגלל שפרצה תקרת זכוכית בצה״ל בתקופה בה כבר יש אינטרנט (שזוכר ומתעד הכל)? האם המדד להשפעה הוא ״כתבו עלי בעיתון״?
.
השאלה העקרונית היא: האם הטענה השוויונית לכאורה (קריטריונים זהים לגברים ונשים) היא אקסיומה? בואו נדבר על זה: הטעון הזה מתאים לתהליכים המסורתיים בהם רק מי שהיה בעמדת כח החליט מה ראוי להכנס להיסטוריה.
השאלה העקרונית היא: האם הטענה השוויונית לכאורה (קריטריונים זהים לגברים ונשים) היא אקסיומה? בואו נדבר על זה: הטעון הזה מתאים לתהליכים המסורתיים בהם רק מי שהיה בעמדת כח החליט מה ראוי להכנס להיסטוריה.
במאה העשרים חל שינוי משמעותי במעמד הנשים בחברה. זהו תהליך היסטורי חשוב ודורש התיחסות אנציקלופדית ולערכים יעודיים. לכן, לדעתי, השאלה היא במה שונה חנה קפרה מאליס מילר והאם ערך עליה מסייע להבנת תהליך היסטורי חשוב. האם היא ראויה להכנס לערך על שרות נשים בצהל? או על מעמד הנשים בישראל?
.
לא מתיימרת לענות על השאלה בעניין הערך הספציפי בעצמי. אבל ראוי שהדיון הויקופדי יצא ממגדל השן שלו וחשוב שיותר נשים ישתתפו בהכרעה על הנושא – יצטרפו לויקפדיה ככותבות פעילות, ישתתפו בדיונים ויקבלו זכות הצבעה. כך יוכלו להשפיע על ויקיפדיה ככלל ותעוד תהליכים הקשורים לנשים בפרט.
.
.
בפרק הקודם: מה הן רוצות מעיתון הארץ.
