.
אני מקנאה בסטודנטים לעיצוב בכלל, ולעיצוב אופנה בפרט.
אני מקנאה בהם כבר מאז שסיימתי את לימודיי במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר
וזה היה ממש מזמן.
כשלמדתי שם היו תקופות שממש קינאתי בעצמי
(במידת ההדחקה המתבקשת, אני שוכחת לרגע את רגעי הקושי, המשברים
הלילות ללא שינה והעבודה הקשה).
אני מקנאה בהם על מרחב המחייה היצירתי, על הלמידה המתמדת, על המרידה
.
.
.
עבודות של סטודנטים לעיצוב רשאיות – חייבות – להיות יצירתיות, הרבה לפני שהן בגדים.
בבתי הספר לעיצוב בגד חייב להיות יצירה.
את הכנפיים הפרושות האלה חלק מהמעצבים יאבדו בתעשייה, אבל בינתיים עליהן להיפרש
ועל היצירה חלה החובה לעוף, בלי שום תקרה – לא בטון, לא ברזל, לא זכוכית – ואפילו השמים הם לא גבול
.
.
.
כבר שנים אחדות שאני מסקרת תצוגות של בתי הספר לעיצוב אופנה המובילים בארץ.
מכולן אני מחבבת במיוחד את התצוגות של תלמידי השנים ב' ו-ג'
שבהן מוצגות עבודות שהן חלק מתהליך הלמידה
ומבוצעות במהלך הפרויקטים הרגילים במחלקה:
שמלה שחורה, חולצה לבנה, בגדי גברים, משהו לרוץ איתו, כלות, מחוייטים ופרוייקטים אחרים
השנה, בפעם השלישית, מציגה המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, בראשות לאה פרץ,
יחד עם חברת New Balance
תצוגה מרשימה וכיפית של הסטודנטים.
השנה הצטרפה לפרויקט גם המחלקה לעיצוב תכשיטים, בראשות אורי סאמט,
בפרוייקט עיצוב משקפיים – אביזרי פנים – מעניינים ויצירתיים.
.
.
תענוג לראות גופים חזקים בענף האופנה בארץ מתגייסים לתמוך במחלקה המרשימה הזו.
חברת New Balance תורמת נעליים לתצוגה הזאת ותומכת בה זו השנה השלישית,
והפעם תרמה גם עשרה זוגות סניקרז לבנות
שבהן טיפלו סטודנטים מהמחלקה לעיצוב אופנה ומהמחלקה לצורפות ביצירתיות הראויה.
.
.
העבודות הסטודנטיאליות, מטבען, עשויות בטעם מורכב ולא אחיד
ניכרות בהן החקירה, הלמידה
הרצון לתקשר רעיון ומסר
ההתמסרות הטוטאליות לעשייה
ומלאכת המחשבת
משיטוט ברשת ומצפייה בעבודות של סטודנטים לעיצוב ממקומות אחרים בעולם
ניתן לאפיין את העבודות של כולם, בהכללה רחבה, במילה אחת: מאתגרות.
.
.
.
העבודות מאתגרות את הגוף, ואת קונבנציית הגוף המושלם
נעות על פני מנעד שבין השלמות לבין חוסר-המושלמות האנושית כלכך
עד עיוותים מכוונים בבגד, שמרמזים אל חוסר-שלמות אפשרית בגוף
בכך, חלק מהעבודות שהוצגו השבוע על המסלול מיישרות קו
עם התמה המובילה את שבוע האופנה הנוכחי "בסימן שינוי אידיאל היופי"
בנושא מידות הגוף, הגובה והגיל, וגם ב"מושלמות" הפרופורציות.
כל הדוגמניות והדוגמנים בתצוגה הם סטודנטיות וסטודנטים במחלקה,
מרצות ומרצים במחלקה, אנשים שמלווים אותה
ודוגמניות ודוגמנים שעובדים איתה באופן סדיר
.
.
עבודות אחדות מאתגרות את מושג הסימטריה,
וז'קט מרשים אחד נראה כמעוצב לאישה בעלת גיבנת.
עבודות האוברסייז מאתגרות את ממדי הגוף הקיים,
את ממדי הגוף המושלם ואת ממדי הגוף הלובש והפרופורציות המקובלות
על המסלול נראו גם עבודות
שמאתגרות את מושגי הנשיות והגבריות, את המנעד שביניהם ואת ההבדלים בין הקצוות.
.
.
עבודות אחרות מאתגרות בשאלה מהו בגד שמחמיא ללובש,
האם זו שאלה שיש לשאול כשמדובר ביצירה
ואם לא, מה השאלה
.
.
עבודות נוספות שמהן עולות השאלות מהו בכלל בגד. מה מעשי. מה פרקטי. מה לביש
מאתגרות את הצופים בתצוגה,
שחלקם לא מתחברים לחקרנות שבמוצגים, ומתייחסים לשאלת השימושיות
מאתגרות במנעד שבין לבוש לבין תחפושת
וכמוהן גם חלק מהצופות בתצוגה, שכאילו חיכו במיוחד לאירוע כזה
כדי להתלבש 'אחרת', כמו בשבועות האופנה הגדולים בעולם
.
.
.
התצוגה כוללת גם עבודות של סטודנטים שיסיימו השנה את לימודיהם ויציגו בתצוגת הבוגרים,
מפרוייקטים שעשו בשנות הלימודים הקודמות.
מניסיון השנים האחרונות, התצוגה הזו של תמידי שנה ב' ו-ג'
היא במקרים רבים הטריילר למה שצפוי לנו מהמעצבים, כשיהפכו לבוגרים.
מרגע שצפיתי בתצוגה הזאת, אני יודעת שיש למה לצפות
.
.
.
נתראה בחודש יולי
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
התמונות: יח"ץ – אבי ולדמן