ידעתי שלאהוב אותך זה לשלם מחיר יקר, מחיר שיקר מדי לנפש שלי, ואולי גם אלוהים החליט להסתלק ולא לראות את הדמעות שמרטיבות את הכרית שלי בכל לילה בשבוע האחרון, כי אם הוא היה באזור אולי הוא היה גורם לך להסתכל אחורה לפני שאתה יוצא לחלוטין מהחיים שלי, ואולי הוא אפילו היה עוטף אותי בחמימות עם הגלימה הענקית שלו, שומר עליי שלא אתפרק…אבל אני מתפרקת, לעזאזל עם עצמי! מתפרקת לחתיכות כי נשארתי לבד, בלי אלוהים ובלי המתיקות שלך, משחזרת כל היום את השיחה האחרונה שלנו, שוב ושוב ושוב, מנסה להבין איך זה קרה שלא שמתי לב שהפסקת לרדוף אחרי כי הייתי עסוקה כל כך בלקדם את הקריירה המחורבנת שלי, ועוד יותר עסוקה בבחור ההוא שהיה משאיר לי פרחים על הזכוכית של האוטו, ושר לי סרנדות בספרדית בכל פעם שהייתי עוברת לידו בשכונה כשהייתי אומרת לך שאני לוקחת את הכלבות לטיול…בכאילו…
לכל אחד מגיעה הזדמנות נוספת, הדלקתי עוד סיגריה, נכון, הסכמת איתי, אבל התעייפתי, נאנחת, התעייפתי מההתנהגות הפלרטטנית שלך, מעכת את הסיגריה שעישנת במאפרה, לוקח עוד חתיכה מהגלידה האיטלקית שהזמנתי, את לא מבינה שזה פוגע בי…אבל זה הם שמפלרטטים איתי, יצאה לי טענה מפגרת מרוב נואשות, ובאמת שהרגשתי נואשת, לא ידעתי מה לומר או לעשות כדי שיחזור בו מההחלטה שלו, ניסיתי כל טריק שהשתמשתי בו בפעמים הקודמות כשעשינו בדיוק את אותה השיחה, אבל כלום לא עבד, גם כשהתנדבתי להדליק לו את הסיגריה עם המצת שלי, מנצלת את העובדה שהוא לא מצא את שלו בכיסי מעיל העור שלבש, מתקרבת אליו עם המחשוף העמוק שלבשתי במיוחד להערב, דוחפת את הציצים שלי לתוך העיניים שלו, מזיזה אותם בכוונה, שיבין שאני לא לובשת כלום מתחת …גם המהלך הזה לא עזר, להפך, זה גרם לו להביט בי ברחמים…
את לא רעה, נשענת לאחור על הכיסא, מותח את שתי הידיים הארוכות שלך מעל הראש, ואני כן נמשך אלייך עדיין, נמשך מאוד אפילו, קלטתי את האישונים שלך מנסים להתחמק מהפטמות שלי שבדיוק עכשיו החליטו להזדקר, אבל אני לא אשב ואחכה עד שתפסיקי להרחיק אותי ממך, להרחיק ולקרב…היי, קטעתי אותך, אני הולכת לטיפול… אני לא שם לב שזה עוזר…הוא אומר שאלו דברים שלוקחים זמן, מה לוקח זמן? שינוי…שתקנו שנינו, מחכים שהמלצר יסיים לפנות את הגלידה שכבר נמסה על הצלחת, אם היית רוצה להשתנות היית משתנה מזמן, אני רוצה אבל מפחדת, ממה? מפחדת להאמין שמישהו באמת אוהב אותי…
אתה זוכר את הפעם הראשונה שנפגשנו? ניסיתי מהלך אחרון, כשנפלת במדרגות? שאלת בהיסוס, כן! ואפילו לא טרחת לעזור לי! נגעתי לך בקצה האף שאני כל כך אוהבת, מישהו אחר היה זריז יותר ממני, עקצת…אתה זוכר שקראתי לך חנון? שיניתי נושא, שמחה שהצלחתי לגרום לך לחייך, חנון שדוהר אתך על אופנוע בסמטאות החשוכות בעיר… סתם ניסית להרשים אותי, קרצתי לך, מגלגלת על האצבע תלתל בודד. זוכרת את הפעם הראשונה שטסנו יחד? התקרבת אליי לאט עם הכיסא, איך אפשר לשכוח?! צחקתי בקול, לא הפסקנו לריב מי יישב ליד החלון… ואת זה שאת נצמדת אליי כל פעם שאת מפחדת…מפחדת מג'וקים? שאלתי בחיוך, מנגבת עם האצבע את קצה השפתיים שלך משאריות הגלידה, אני אוהב להרגיש את פעימות הלב שלך מבעד לחולצה שלי כשאת מפחדת…
צלצול בדלת גרם לי לצאת מהמיטה, רואה אותך עומד בפתח, מחזיק קופסה של גלידת וניל איטלקית, ובאותו הרגע נשבעתי לעצמי שמעכשיו אני מפסיקה לפלרטט, גם עם המטפל שלי…