הבוקר, תוך כדי ריצת הנפח, שמתי לב לתאריך ו…בם: מזל טוב! חגיגות שנתיים לשבירת רגל!!! איכשהו הצלחתי לעבור 42 שנים בלי לשבור שום דבר. וזה די מוזר, כי הייתי מאד אקטיבית בתור ילדה – מהספורט הרומני הידוע, טיפוס על כל עץ אפשרי אצל סבתא וכמובן אכילה מהם, מדובדבנים אדומים, לבנים ושחורים ועד תפוחים, מכל הסוגים, גם הנפילות מהעצים לא הצליחו לשבור אותי, מיליון שפשופים, אך ללא שברים. שיחקתי כמה שנים טובות כדור יד וגם שם לא הצלחתי לשבור שום דבר.
איך כן עשיתי את זה? סתם הליכה על המדרכה, אפילו בלי עקבים, אפילו מבלי שהייתי עם הפרצוף עמוק בטלפון. סוף סוף אני שוברת משהו ואין לי אף סיפור גבורה ….נו שוין. בכל זאת עבור שנתיים, מתוכם שנה כמעט ללא פעילות. מודה…הייתה תקופה בה חשבתי שהכי כיף לעשות ספורט על הספה, לא צריך לזוז יותר מדי, אם כבר אגרתי קלוריות, למה לבזבז אותן? עבדתי קשה כדי לאגור אותן….לא חבל? היה הכי קל להישאר שם, בcomfort zone , הרבה יותר קשה לצאת לאימונים אחרי יום עבודה ארוך, להתעורר באמצע הלילה בשבת כדי לצאת לריצת נפח, להתעצבן שלא מצליחה להתקדם כמו שאני רוצה, שלגוף יש תוכניות משלו וכאבים בכל מני מקומות שלא הכרתי. זו החלטה, והחלטה לא פשוטה שצריך לקחת לפני כל אימון מחדש. לקום ולעשות, לא להישאר על הספה. עבור כל מי שעוד לא רץ הבוקר 16 ק"מ….כמה סיבות למה להתחיל לרוץ:
- רצים הם חבורה, רוב האנשים לא רצים לבד, אלא בקבוצה/חבורה. קהילה שלמה של רצים שתמיד להוטים לחלוק סיפורים, המלצות (על ג'ל נגד שפשופים ומדבקות לפטמות – גברים תתחילו ללבוש חזיה והכל יהיה בסדר). נכון שלא מתחבקים, בטח לא בסוף הריצה כשכולם נוטפים ורטובים, אך נוצרת מעין משפחה חדשה שתקפוץ לעזרה גם כשלא רצים: מפתיחת סתימות, החלפת גלגלים ועד מתכונים חדשים ובייבי סיטר כשצריך.
- כולנו אנשים עסוקים, אבל ריצה אפשר לדחוס כמעט בכל יום. תמיד אפשר למצוא איזה חצי שעה / שעה לצאת לריצה טובה, מוקדם בבוקר לפני העבודה, מאוחר בערב אחריה, לא צריך לחכות שחדר כושר ייפתח כדי להתחיל לרוץ.
- ריצה היא לא טובה רק לגוף שלך, רוצו כמה קילומטרים ותראו מה זה יעשה למצב רוח שלהם. דוגמא מהבית, ה"גמד" שלי, מתוקף היותו בן 16.5, עצבני ולא יודע למה, כל יום, כל היום (הוא מקווה לגלות במהלך היום וכשזה לא קורה…זה מעצבן אותו עוד יותר), ראו פלא…יוצא מכל אימון עם חיוך.
- כל אדם עם בריאות סבירה יכול לרוץ. התחלו קטן עם דקה של ריצה ואחריו דקה של הליכה וחזרה. לבנות בהדרגה, ובתוך 10 שבועות תוכלו לרוץ במשך חצי שעה. משם זה רק עניין של כמה רחוק אתם רוצים להגיע. אני, כמובן, לא מאמנת מוסמכת, או מאמנת בכלל, אולי קצת של המח, אבל לתוכנית ריצה מותאמת, בכל זאת צריך ללכת למאמן.ת.
- אנשים יצירתיים אוהבים לרוץ, הרומי מורקמי, שכתב לא מעט על ריצה. גם אם אתם חולמים על הרומן הבא שלכם, או "רק" מנסים לפתור בעיות אחרות, הריצה מנתקת אתכם מהסחה של טלפונים וטלוויזיה, מהאינטרנט והעולם מסביב, מאפשרת חיבור לעצמכם וממקדת את המחשבות.
נסו את זה פעם, מה כבר יש לכם להפסיד?
היום שנתיים אחרי, חגגתי את שבירת הרגל עם נפח קליל של 16 ק"מ. המלצה קלה – אם הכנתם בערב בגדי ריצה קצרים, אל תשנו בבוקר, אל תתפתו לשנות, הגוף ידע מה הוא צריך כבר בערב, באמצע הלילה, כשעוד מאד קר….ברור שתרצו בגדים ארוכים וחמים….לא טוב! ממש לא טוב. היה חם הבוקר, ובגדים ארוכים לא עוזרים כשחם….חוץ מזה, הכל היה דבש קיפודים, פריחות וירוקים בדרכים.
#לאן_את_רצה_TantiRoza
