
שוב הילדים אומרים שהם בחיים לא יעשו משהו שנראה לי מאוד הגיוני שיעשו, אבל אז אני נזכרת כמה הייתי נאיבית או חסרת מעוף וגם אני חשבתי ככה ולא כזה מזמן, איך גם אני בחיים לא אהיה…ובחיים לא אעשה.
* אמרתי שבחיים לא אגור בעיר, אני רוצה טבע, נופים, מרחק ומצאתי את עצמי מתאהבת באורבניות, בהמולה, בקרבה של הכל לאדן החלון
* אמרתי שבחיים אני לא אתחתן, סירבתי לקונספט, הכרזתי על כך בראש חוצות והנה – נשואה. שמחה שחזרתי בעצמי ובזמן.
* אמרתי שבחיים לא אוציא רישיון נהיגה. אין סיכוי. החלפתי מורים, התאמנתי ליתר ביטחון על הליכה למרחקים ארוכים ובסוף עברתי בטסט ראשון (אומנם לקראת סוף ההריון והטסטר פחד שאלד לו באוטו, אבל מאז עברו קרוב ל-11 שנה)
* אמרתי שיהיה לי ילד אחד, מקסימום שניים ואיכשהו זה התגלגל לשלושה, מתוכננים אל דאגה!
כל יום אני אומרת משהו שלא נראה לי שאשיג או פשוט ארצה בו. חשבתי שחופש בחו"ל זה בזבוז זמן (היום רק תנו לי כרטיס ואני עפה), שלעבוד בבית זה למי שלא מצא עבודה (אבל הבנתי עם השנים שזה למי שהמציא לעצמו עבודה), שלא אתנהג כמו אמא שלי (קופי פייסט אבל בגרסה עדכנית).
כמובן שיש דברים שאמרתי שלא אעשה ואכן (עדיין) לא עושה. לא אעבוד בערב (משתדלת, רק אם יש הצעה מפתה ושתיתי הרבה קפה), לא אעשה ספורט שאני שונאת (נישאר עם הליכון המקרטע ובריכה פעמיים בשנה), שלא אשתתף בסקרים (רק אם זה לטובת האנושות) ועוד זוטות.
אז ילדים, כשאתם אומרים אף פעם לא, אולי תגידו את זה בשקט או רק לעצמכם או תקשיבו, גם אני הייתי שם – זה עוד ישתנה כשתגדלו (מלבד הערכים החשובים שהנחלנו לכם וכל זה)
NEVER SAY NEVER

איך הייתה הכתבה?
אוהב0
עצוב0
שמח0
עייף0
כועס0
מת0
קורץ0









