סוערת, מתחדשת, מעניינת, הסטורית וטעימה
השכונה המזרחית, למטה במנהטן
.זו שנמצאת ממש מול ברוקלין ואליה הגיעו המהגרים הראשונים מאירופה
האמריקאים קוראים לה
lower east side manhattan
אני אוהבת הארד קור
. אני אוהבת שכונות ורחובות שיש בהם אופי, היסטוריה, אוטנטיות. עבר
כאלה שחמקו מידיהם החמדניות של כרישי נדל״ן
שלא שופצו, שופצרו, צופו
.בשיש מבהיק ומסנוור
,כאלה שלא נתלו עליהם שלטים מוזהבים, מוארים
,מנצנצים
,שאין לידם עציצים
.שאינם נובלים לעולם וחנויות יוקרה
.וזו הסיבה שהתאהבתי בשכונה הזו
.והיא עדיפה עליי פי אלף מקולומבוס סירקל, פיפת׳ אווניו או מדיסוון סקוואר גרדן
את השכונה התחילו לבנות עוד בשנת 1880 לטובת גלי המהגרים שנחתו על חופי אמריקה.
.ביניהם אחינו המהגרים היהודיים שהגיעו בהמוניהם ממזרח אירופה
מתה על הבריקים הקטנים והאדומים וגרמי המדרגות המתכתיים שבולטים בחזיתו של כל בניין.
.וערימות ערימות של צעירים
,בתי קפה, בארים ומסעדות
.כולם ברוח המקום
,גלריות
,ציורי קיר וגרפיטי
,בהתאמה מלאה, כאילו תוך כבוד להיסטוריה, לייחוד השכונה
.לאנשים הראשונים שהיו לאייש אותה
היסטוריה
ואופי
.הרבה מהם
.וקולינאריה. נקודות חן מרתקות, טעימות ומרגשות של קולינאריה של מהגרים
.משרטטת על המפית את המקומות והרחובות , עוד קפה אחד ויוצאים לדרך
עוד קפה אחד קטן ויוצאים לדרך . (מפת גוגל מסודרת בהמשך )
קולינאריה
זו שהניחה שם יסודות לפני כ-150 שנים ועדיין חיה, בועטת ונותנת בראש, למי שרק רוצה .
.ואני רציתי
ורצתי.
קנישס
אני מתחילה את המסע הקולינארי בשכונה בחנות של יונה שמילס שנפתחה ב- 1910
.(בעצם פתחו ב-1890 בקוני איילנד ורק אחר כך עברו לשכונה)
משפחת מהגרים שהגיעה, מרומניה וכמו הרבה מהגרים בעולם, מכרה אוכל כדי להתפרנס
קנישס.
?ומה למרוקאית כמוני ולקנישס
.משוגעת על בצקים
משוגעת על שטרודל ,
וקנישס מאוד מזכיר לי מיני שטרודל.
רק שאצל יונה הם ממולאים במלוח או מתוק במיני סוגים.
אצל יונה הם שבלוליים, גדולים ומתפוצצים מרוב מילוי.
.והבצק דקיק דקיק
כל כך דקיק ושקוף, שאפשר לראות מבעדו את המילוי.
ויש כל מיני סוגים של קנישס , בטעמים מלוחים או מתוקים.
אני לקחתי מתוק
.עם גבינה
בביס הראשון בא לך בפה הזיכרון של עוגת גבינה פשוטה שעושים בבית
.מ-9% כזה
קרמי ומאוד גבינתי.
.מישהו שם לא חוסך בגבינה יברכו האל
.אחר כך אני נוגסת בקניש קלאסי מלוח של תפוחי אדמה
. טעם של פירה, טעם של בית
?כי למי מאיתנו אין במגירת הזכרונות טעם של פירה
.בפסטלה, במעקודה, בשפרד׳ס פאי, בקנישס
,הבעסוש שלא נשאר מקום לפטריות או התרד. או אפילו עם שוקולד ואוכמניות
אבל כמעט התעלפתי כשהוציאו מגש חדש של גבינה ואוכמניות, שלהטו , תססו ונזלו מתוך הקנישס.
אמא׳לה.
.ואת כל הטוב הזה מייצרים במרתף ושולחים למעלה במעלית ישנה
.בפעם הבאה אני מבטיחה לעצמי , אטעם מאכלים יהודיים מזרח אירופאים שיש במסעדה. קיגל, לאטקס וסלט ביצים
137 E Houston street New York.
Russ and daughters
Russ and daughters נכנסת ל – E Houston st. מיונה קנישס אני יוצאת ופנה ימינה על
דליקטסן יהודי משגע.
עוד מהגר יהודי שהגיע מפולין ופתח את החנות ב-1914.
.אין אשכנזי מזרח אירופאי יותר מזה
.זו ממש חנות גורמה
הכל בה משדר איכות מהסוג הטוב ביותר, כולל הסטייל של אלו שמאחורי הדלפק ,שלבושים בחלוקים לבנים
מקסים.
,דגים כבושים, מומלחים, מאטיסים, מקרלים, גפילטע פיש
.סלמונים, הרינג, טראוטים,שמאלץ הרינג, בייגלס עם דגים, עם קווייאר
.צנצנות מכל הסוגים מלאים בממרחי דגים, ביצי דגים, סרדינים
.העזר כנגדי, שיש לו שורשים פולניים, היה חוגג פה יופי
.שווה ביקור
179 E Houston St. New York
.אני רושמת לי לזכור לפעם הבאה לשבת במסעדה-בית קפה שלהם ולנשנש את הדברים הטעימים האלה
127 Orchard St, New York
tenement museum
.נכנסת למוזיאון המהגרים המרתק orchard st. ממש ליד – ברחוב
בניין מאמצע המאה ה-.18
.מכיוון שאני כל כך אוהבת היסטוריה ואת אופי השכונה, אני לא מוותרת על המוזיאון והוא בבחינת מאסט עבורי
.סיור מרתק של שעה וקצת נותן לי יותר מהצצה על חיי המהגרים לפני כ-150 שנה
.יוצאת משם בטעם של מריר-מתוק וחושבת: קל זה לא היה בלשון המעטה.
בכל זאת, הם הגיעו לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות
.חלקם בוודאי הצליחו לא רע
.את הכרטיסים והסיור הזמנתי מראש באינטרנט
103 orchard st. New York
חמוצים, בייגל ודונאטס
מהמוזיאון יורדת ברחוב למטה עד שמגיעה ל .grand st. שם יש שלושה מוקדים קולינאריים משגעים שנמצאים אחד ליד השני.
בדרך , קצת לפני שמגיעים ל .grand st אנחנו עושים הפסקת קפה בבית קפה-מסעדה מקסימה בשם dudleys . וכמוה יש עוד הרבה בשכונה.
ילדתי מנשנשת אבוקדו על לחם שיפון קלוי ,סומסום שחור,צ׳ילי ועגבניות שרי צהובות ומעל הכל ביצת עין הפוכה נוזלית.
אני ?
שומרת את התיאבון להמשך הסיור שלי 🙂
יוצאים מהמסעדה וממשיכים ימינה עד לgrand st פונים שמאלה ,חוצים משמאל את
Ludlow st. ובפינת essex: שלוש פנינות קולינאריות כמעט ברצף:
Pickle Guys
.לחובבת חמוצים כמוני זהו גן עדן
.נכנסת לחנות לא גדולה ובמרכזה גיגיות וחביות ענקיות מלאות בכל חמוץ שהמוח מסוגל להמציא
.פה אני מחליטה להתאפק {וזה היה קשההההה] ולקחת איתי למלון
.בכל זאת, אני רק באמצע הסיור
.שלושה טעמים נארזו ונזללו במלון : המנגו הכבוש, המלפפונים החצי מוכנים, והירקות המעורבים שהיו מטריפים
.לחנות נכנסים גם חבר׳ה חרדים ,מסתבר שהמקום כשר
357 Grand Street,New York.
.יוצאים ימינה, דקה ואנחנו בבייגלס
.אבל איזה בייגלס
OMG
kossar bialys
:מאפייה משנות הארבעים ובה מיני מאפים משגעים
מקלות סומסום, פרעצל, בייגלס: עם בצל, עם שום, עם סומסום, עם פרג, קינמון עם צימוקים, חיטה מלאה, אפילו דל פחממות
.טעמתי מאפה שנקרא בייליס , מאפה שלא עובר בישול (כמו הבייגל) , עגול עם אמצע ממולא בבצל
.TDF
.אחר כך הייתי על הבייגל – עם גרעיני פרג
פעם , הם סיפקו בייגלס לדין אנד דה לוקה , סוג של דליקטסן/מסעדה/חנות שאני אוהבת במיוחד (סניף משגע בסוהו ברודוואי פינת פרינס)
367 Grand Street,New York.
.יוצאים וממשיכים ימינה, וכמעט מיד, ליד, חנות דונאטס מיוחדת במינה
Doughnut plant
:העיצוב, הטעמים, הדואנטס עצמם
.מיניאטורים, קסומים, עדינים
לא דומה לשום דונאטס שאכלתי פה
ever
.(המוכר המתוק עם המאתיים פירסינג על הפנים, סיפר לי שיש להם אחות תאומה בטוקיו ושהדונאטס מושפע גם מטעמים יפאניים. למשל יש להם דונאטס עם מאצ׳ה)
.בדיוק כשהגענו הוציאו דונאטס עם דלעת ודונאטס קפה
.דונטאס דלעת מפתיע ומתקתק
379 Grand Street,New York.
.היום עוד ארוך וצריך לגמור את המסלול שסימנתי לעצמי
.אני כבר מפוצצת , למרות שרק טעמתי, אבל אין סיכוי שאני מפסיקה
.יש משימה וצריך לעמוד בה בכבוד
.חוץ מזה מיודע מתי אחזור לשכונה המשגעת הזו ואסור אסור שיישאר לי חור בהשכלה או בלשון
.יוצאים מהדואנאטס שמאלה וממשיכים למעלה ברחוב אססקס פינת דלאנסי
essex – delancey
.שם נמצא השוק הקטן והמתוק של השכונה
שוק אססקס
.שוק שנפתח בשנת 1934 ועדיין פעיל
.בשנים האחרונות נכנסו לשם ארטיזנים: מאפיה, חנות קפה, חנות גבינות קטנה ומקסימה, פירות וירקות ומכולת
.הכל יש כאן
.קטן וחינני
שווה ביקור.
עמוס בכל טוב. שוק אססקס
120. Esaex Street,New York.
מהשוק אני עולה ברחוב אססקס לכוון ריבינגטון
essex to rivington
שם יש את הבייקרי הכי מתוק ומפתיע באיזור.
שוגר סווויט סאנשיין בייקרי – מאפיה קטנה ומשגעת
חוצה את ריבינגטון ומיד ממול אני בתוך מאפייה מתוקה, קטנה ומשגעת להפליא
הבייקרי הקטן והמתוק הזה נפתח לפני 15 שנה על ידי יוצאות מגנוליה (הרשת magnolia שהיא רשת פצצה ויש להם את עוגת הגבינה הכי טעימה במנהטן לדעתי ).
:לא יאומן מה שהם מייצרים בבייקרי הקטנצ׳יק והצנוע הזה
.קפקייס קפה, פיסטוקים , אוכמניות, רד וולווט, תותים עם לימון
.קינוחי כוסות עם דלעת ונוגט וקצפת. עם תותים ועוד לא זוכרת מה
אפשר לבחור על הקאפקייקס שני טעמים !!!!
.מטורף
.אני טרפתי את המיני גבינה עם אוכמניות וקאפקייק לימון
. חלום
(הצילום עושה עוול לעוגה המדהימה הזו)
:אני מתפעלת מהעיצוב ומסגנון הוינטאג׳י של הבייקרי
.הקירות המיושנים שחלקם צבוע בצהוב וכתום, חלקם מרופד בטפטים צבעוניים, רצפת קורות העץ שנראית מיושנת, הריהוט הכפרי צבוע בירוק והכסאות מצויירים
. עולם של אגדות
126 Rivington st. New York.
C&C Prosperity Dumpking
.צמוד לריבינגטון רחוב קלינטון – ומיד בתחילתו מסעדה אסייתית וותיקה
כיוון שאכלתי בהמון מסעדות אסייתיות במנהטן אני מזכירה לעצמי שלא להתעכב יותר מידי פה, אבל אין סיכוי שאני עוזבת מבלי לטעום לפחות את הדאמפלינג של המסעדה הוותיקה הזו
.דגמתי שני טעמים ובאן אחד קטנטן ונשבעתי בי בשקט, שלפה אני חוזרת בפעם הבאה לפחות לשתי ארוחות נוספות
.נפלא, טרי , טעים וזול בטירוף
(שווה את התור שיתפנה שולחן. הגענו בצהריים בשיא)
.ממשיכה במעלה רחוב נורפולק וחוזרת לשדרות היוסטון
.ממש ממול , כיכר לא גדולה ״הכיכר האדומה". מעל הבניין יש קוביית בטון ועליה שעון ענק ופסל של לנין
. חיפוש באינטרנט מספר שלנין התגורר שם ושהפסל פונה לוואל סטריט , כדי להדגיש את הניגודיות בין הקפיטליזם לסוציאליזם
.ממשיכה בהיוסטון לכווון לודלו ואני בכץ
houston to ludlow st.
69 clinton st. New York.
כץ – המלך הבלתי מעורער של האוכל היהודי במנהטן
.כץ הוא ברנש וותיק בשכונה. 1888. הבחור יהודי והמעדניה מסעדה מוכרת אוכל יהודי מזרח אירופאי. אם כי אינה כשרה
.לא מעט מסעדות ומעדניות יהודיות במנהטן וברוקלין אבל זו המפורסמת שבהן
.אין פודי שלא אכל את הכריכים המטורפים של כץ, שהם סימן המסחר שלו וסביבם נבנתה ההילה
,אתה מקבל שתי פרוסות לחם עבות
.ביניהן נחות בצפיפות ובשכבות ה-מ-ו-ן פרוסות דקיקות של בשר מעושן קורדביף או הודו (האמריקאים קוראים לו ״פסטרמי״). יחד איתם תקבל מלפפון חמוץ יהודי , שהוא עבה, בחומץ וחצי מוכן
.קירות המסעדה מלאים בתצלומים של כל מיני מפורסמים שהגיעו גם הם לאכול פה
.חוץ מהבשר המעושן יש פה עוד המון אוכל מכל הסוגים והמינים . בעיקר אוכל יהודי: לאטקס, כבד קצוץ, נקניקיות , קנישס ומרק עוף , מרק קיינדלך שהוא קורה לו מצה סופ
כבר אכלתי בעבר את הכריכים של כץ ואני קצת מלאה, לכן אני בוחרת לשתות מרק עוף בסיום הסיור המטורף הזה.
מרק עוף חם, עם טעם של בית, נודלס וגזר קצוץ.
פניצילין יהודי.
המרק שהמציא את האמא היהודייה.
המרק ששום בית יהודי
שכונה יהודית
או עדה יהודית
אינה שווה בלעדיו.
אלוהים, איפה שלא תשים אותי אני מתעלפת על מרק עוף ואטריות.
205 E Houston street New York.
.אחרי שנחנו בגינה הקטנה ברחוב אלן חצינו את גשר ווילימסברג לברוקלין, בכל זאת , יש כמה קלוריות לשרוף היום, ומעבר לגשר מצפה לי ארוחת בשרים של המפורסם מברוקלין