מיד לאחר ההחלטה ישבתי לשיחה עם הקרנף הפרטי שלי וסיפרתי לו שהמתנה שאני מבקשת לעצמי השנה היא לנסוע להתנדב באפריקה. הקרנף הסתכל עליי במבט הלא מתרגש שלו לעשרים שניות תמימות ואמר לי " עזבי אותך בואי לקוסמוי מה יש לך באפריקה?"
חייכתי , ברור שקוסמוי תחכה כי לא לזה כיוונתי אבל למה אפריקה? יש כל כך הרבה מסגרות התנדבות בעולם : הודו, מקסיקו, וויאטנם, , נפאל, מרוקו, פרו, מונגוליה, סין, רומניה, פיליפינים, בוליביה YOU NAME IT , נכון שרציתי לשלב נסיעה והתנתקות ולכן לא חיפשתי בארץ , אבל איך הגעתי לאפריקה?
אף פעם לא הייתי שם, אין לי משפחה/ חברים/ מכרים שהיו שם , אני יודעת כלום ושום דבר על היבשת הזו חוץ מזה שמדובר בעולם שלישי , רחוק/ מנותק/ לא מתקדם. יכול להיות שאני זו שתקועה חזק בפזמון של TOTO
החלטתי לבחור קודם את הנושא והמסגרת בו ארצה להתנדב ומשם להמשיך בבחירת היעד המתאים. כמו חיה נחושה בג'ונגל שעטתי לעבר המטרה החדשה שלי כל יום בכמה משימות חדשות ע"פ סדר מופתי:
כל בוקר קמתי בשבע להליכה/ ריצה עם הכלבה שלי כדי לשפר את הכושר הגופני שלי ועל הדרך את שליטתי בחיות שמוצאם באפריקה..(טארה היא ריצ'בקית 🙂 )
כל יום התלבשתי קצת פחות ממה שצריך ע"פ התחזית כדי לחשל את הגוף שלי מול קור בלתי צפוי..כי מי יודע לאן אסע , ומי שמכיר אותי יודע שאם יש דבר שישבור אותי זה קור!
ישבתי שעות על האינטרנט ..כתבתי הודעות לעמותות, שלחתי קורות חיים לרופאים, פיזרתי את לחמי בכל קבוצת התנדבות שאי פעם קמה פה , חפרתי לאנשים מבוקר עד ערב באלף שאלות ,התקשרתי למתנדבים מהארץ ומחו"ל ,עברתי מיונים למשלחות ,וערכתי טבלאות אקסל מסודרות של בעד ונגד בכל נושא התנדבות קיים שמצאתי:
שימור צבי ענק באיי גלאפגוס / סיוע בגני ילדים באקוואדור / הוראת אנגלית בזנזיבר / צלילה ושימור סביבה בפיג'י / שיפוץ ובנייה בהודו / לימודי אנגלית בפיליפינים / סיוע בכפרים בסין / הוראה במנזרים בודהיסטים בנפאל / טיפול בפילים בתיאלנד / שימור אריות בזמביה / עבודה בחקלאות באתיופיה / התנדבות במעון גיל הזהב בבוליביה והרשימה עוד ארוכה.
ואו כמה אפשרויות מאתגרות לרגע התבלבלתי ודמיינתי את עצמי צוללת בפיג'י לצד צבי ענק / לובשת חלוק לבן ומשחקת אותה וטרינרית במרפאה / משוחחת עם נזירים בסנסקריט / משפצת בתים בהודו..ביפפפפפפפפפפפפפפפפ
צפצוף מכונת הכביסה מקפיץ אותי..הלו הלו תתעוררי
אני אוספת את עצמי לוקחת אויר ומחליטה לישון על זה עוד לילה. הימים חולפים והנשמה בועטת מבפנים מפחדת שתשכח בשנית לחיי היומיום, המטלות האינסופיות, הויתורים הרגילים, התרוצים , הציפיות ,העסק..
ואז באותו שבוע בסוף נובמבר אחרי שיחה נוספת עם ילדונת בת 24 שנסעה במסגרת משלחת , היא הפנתה אותי לאשה בשם רונית
" תתקשרי אליה ,היא בגילך פחות או יותר , היא נסעה לבד, היא התנדבה בבית יתומים ותוכל לספר לך עוד דברים, מצטערת אני חייבת לחזור לעבודה "
מותשת מהחיפוש שלחתי לרונית הודעה מוקלטת , סיפרתי לה קצת על עצמי ועל הרצון שלי לנסוע להתנדב ושאינני יודעת מה כדאי ומה הכי בטוח עבורי, לא היה לי מושג היכן התנדבה ומי היא , אחרי כל כך הרבה שיחות כבר הייתי על אוטומט ואבודה בתוך הרצון לדייק בפרויקט שהצבתי לעצמי.
רונית חזרה אליי אחרי כמה שעות בהקלטה..
"איילת יקרה, איזה כיף לשמוע, זה נהדר, אל תדאגי סעי לבד ,את לא צריכה אף אחד, סעי למושי בטנזניה, יש שם בית יתומים קטן שישמח שתגיעי, אני הייתי שם , האנשים מקסימים , תדברי עם וילפרד המנהל אני שולחת לך את הטלפון שלו, ואני כאן בשבילך , לכל מה שתרצי, את יכולה לבד איילת, את תסתדרי מצוין!
אני מקשיבה .. בום.
משהו בקול שלה היה שונה מכל האחרים, משהו במילים שלה היה מכוון אליי למרות שלא הכירה אותי, היא אמרה בדיוק את מה שחיכיתי לשמוע רק הייתי צריכה שיזכירו לי !
לקח לי שתי שניות ונשימה עמוקה להחזיר ללב שלי את המושכות ולהבין שכל התשובות נמצאות אצלי מתחת לשכבות ואני רק צריכה לנטרל רעשים כדי לשמוע את עצמי.
המסע הזה מיועד כדי שאתרגל לפשוט לבסיסי , שאתן לדברים פשוט לקרות , אין צורך במשימות הכנה ולא בטבלאות אקסל אני אביא אותי לכל מקום אליו אגיע ואסתדר מצוין!
וכן זה חשוב מאוד שאסע לבד אחרת איך אפגוש את עצמי באמת? להתאמץ שיהיה לי קל ובטוח אני יודעת כבר שנים , אז הנה הזדמנות מצוינת לבדוק אם אני באמת אמיצה.
חייגתי לוילפרד..
בהתרגשות ונחישות הצגתי את עצמי וסיפרתי לו שקיבלתי את הטלפון מרונית מישראל ושאני אשמח להגיע אליהם להתנדב לחודש אם זה אפשרי.
וילפרד ענה לי בחיוך "Great Ayelet, yes , it will be great to have you. When do you think you can come ? "
ממממ…אני שותקת לשניה ואומרת לו.."?Wilfred when it is hot in Moshi"
וילפרד עונה לי " January-February"
אני שולפת בהתלהבות " OK So I will come on January 12"
וילפרד מרגיש את השמחה שלי..קולו נדבק בשלי והוא אומר :
" Ayelet We are waiting for you "
" Graet Thank you Wilfred ,Ill talk to you soon to get all the details, now I have to book a flight ticket"
אני מנתקת את השיחה וצורחת בקול כמו משוגעת..יששששששששששש…
הדבר הבא שעשיתי אחרי הצרחה הזו זה לשים ברמקולים בווליום מטורף את TOTO , ולפצוח בריקוד מטורף מאושר בסלון , כאילו אף אחד לא רואה אותי אבל הנשמה לוחשת :
אפריקה , אפריקה , הרגשת מההתחלה שזה אפריקה!
I BLESS THE RAINS DOWN IN AFRICA
I BLESS THE RAINS DOWN IN AFRICA
ככה זה לפעמים אנחנו הולכים לאיבוד בתוך ג'ונגל גדול של אפשרויות
רק כדי להבין שאם נקשיב ללב שלנו כל השבילים יובילו בדיוק למקום הנכון , והדרך תהיה למטרה עצמה.
יאללה 11 חיסונים תחזיקו אצבעות 🙂
ואם בא לכם שיר פגז, הנה תגבירו את הווליום..
Happiness always
איילת
