שלום, שמי ענת אני בת 59, אני מלמדת יוגה בשיטה מיוחדת שמפתחת המון שקט ורוגע במערכת.
היום אספר לכם על אספקט מסויים של גיל המעבר.
״אני זקוקה לאנרגיה״. אומרת הדר שהגיעה אלי בפעם הראשונה. בת כמה את? אני שואלת. ״50.״ היא עונה. ״אני מרגישה כאילו האנרגיה התרוקנה ממני בבת אחת… אין לי כוח.״ היא אומרת.
ואני נזכרת: בגיל המעבר מתרחשת ירידה באנרגיה.
אני זוכרת טוב מאד מה הרגשתי. כאילו כל הכוחות נשאבו ממני בבת אחת.
אנחנו מתחילות בהרמת ידיים עם השאיפה. חוזרות על זה כמה פעמים. עם עליה על האצבעות. כוח, פראנה, שיווי משקל.
השיעור ממשיך ואני מבקשת מהדר לשכב על הגב, היא שוכבת ואומרת: זה לא נעים. זה מלחיץ. אני לא יכולה לשכב על הגב. יש לי דפיקות בצוואר. כמו פעימות לב בצוואר.
ניסיתי תנועות של הראש מצד לצד… וראיתי שהדר אדומה.
אם כך לא כדאי להזיק… שיניתי את כל הכיוון של התרגול.
מאז עברו כבר כמה שיעורים, הדר מתמידה ומתרגלת כל יום בבית.
כשהגיעה לשיעור האחרון שוב – שאלתי מה נשמע.
והיא אומרת: הרבה הרבה יותר טוב. יש לי אנרגיה, אני אוהבת את התרגול. ולא תאמיני – נעלמו לי המגרנות…
