אז מה הסיפור שלי? אל תצפו לשמוע סיפור סינדרלה, לא חייתי בדוחק ולא הייתי עולה חדשה שסבלה מחרם או הצקות. לא שקלתי 120 קילו וגם לא נזרקתי משום בית ספר. למעשה, חיי היו די מושלמים! והשלמות הזו, עלתה לי ביוקר.
הכל היה לפי הספר הכי יפה באגדות: ילדה חכמה , מצטיינת בכל מקום שנמצאת. כוכבת מועצת התלמידים, כזו שבוחרים אותה תמיד, אהובה על כולם, קצינה מוערכת בצבא, מצטיינת תואר, בעלת עסק קטן , מתחתנת עם בעל מדהים וזוכה ל-3 ילדים מקסימים. על פניו – מושלם! אבל לפני שתסקלו אותי באבנים (רצוי סברובסקי) גיליתי יום אחד שמשהו בשלמות הזו -בכלל לא שלם. לאט לאט השמנת המתוקה ששחיתי בה יום יום, התקלקלה מקרני השמש השורפות של החיים.
עם השנים אני מבינה, שהחיים זה לא פיקניק. ולא בגלל שלא היה לי סיכוי להיכנס לתוכנית ריאליטי בלי סיפור חיים סוחט דמעות, אלא בגלל שאם דברים באו לי בקלות יתרה עד עכשיו, פתאום הכל הופך קשה ואיטי. אנשים שתמיד עטפו באהבה כבר התמקדו בחיים שלהם, אנשים חדשים לא הראו צורך להכיר, הרי אף אחד לא מתהלך לו ברחוב עם קורות חייו המפוארים מודבקים לו על המצח ותמיד צריך להוכיח את עצמינו כל פעם מחדש.
כל כתם קטן שפתאום הופיע בחיים היה אסון נוראי. פתאום היה צריך לעבוד קשה מאוד כדי שיראו מי אני ומה יכולותיי, פתאום הייתי חשופה למשברים, לכישלונות ואכזבות. פתאום אנשים ביקרו, חשדו, הכשילו, חלקם אף רימו והשפילו… ולא הייתי חסינה. לא פיתחתי מעולם עמידות לקשיים בלתי צפויים וכל נפילה, הייתה קריסת מערכות. בעוד כל שאר השחקנים במשחק עמדו איתנים ובנו חומות מפני הסופות שעברו, אני נותרתי חשופה, משתזפת בתמימות בקו ראשון למים, שנייה לפני שעוד צונאמי הגיע, ואחריו חוטפת מכות מכל שאר סוגי אסונות הטבע.
כמו בת מלוכה שנזרקת לטירונות בתנאי שטח, ככה הייתי. פעורה, תמימה, בדיכאון מכל שריטה הכי קטנה שקיבלתי מהחיים. אבל עדיין אוהבת את כל האנשים בעולם, ומצפה שכולם גם יאהבו אותי. מצפה שכולם יחייכו כמוני, לא מבינה מדוע יש אנשים שלא? החיים יפים! חייכו אליהם גם אתם.. אבל הטירונות הזו לימדו אותי שלא תמיד החיים יפים , ומי אני שאכריח נפגעי גורל בארון לחייך ולשמוח? ובג'ונגל המשוגע הזה מי שלא שורד, יוצא מהמשחק, עד עכשיו הייתי ביציע.
אז עכשיו , בתפאורה נסיכותית מושלמת, הגיבורה הראשית של סיפורינו עומדת איתנה, אך חבולה ומצולקת. כל צלקת קיבלתי בזכות ולא ב"חסד" . כל צלקת הייתה שיעור, וכל חבלה חיזקה את השריר. עכשיו אני יותר חכמה, יותר חזקה ולא מושלמת. ויודעת טוב מאוד שלהיות במקום מושלם וורוד בחיים, בעסק, בזוגיות או בעבודה- זה הדבר הכי מסוכן שיכול להיות.