הגננת שבי

בחורה עם מחשב נייד

רחלי  

רחלי, אתמול נפלה לי שן,

רחלי, בקרוב ינלד לנו בן,

רחלי, אני רוצה שתבואי ליום ההולדת שלי,

רחלי, אני רוצה שתשבי רק לידי,

רחלי, רועי דוחף,

רחלי, גל לא משתף,

רחלי, יש לי בדיחה,

רחלי, יש לי פריחה,

רחלי, מה את כותבת?

רחלי, מה את אוכלת?

רחלי, אני כל כך כועס,

רחלי, נכון מי שתופס תופס?

רחלי, את אמא או סבתא?

רחלי, מתי הולכים הביתה?

רחלי תעזרי לי לקשור,

רחלי את יודעת מה זה חור שחור?

רחלי, אבא מצא עבודה,

רחלי, את חמודה,

רחלי תראי, יש לי לק כמו שלך,

רחלי אני אוהב אותך,

מי זאת רחלי

שקוראים לה בשמי?

הם קוראים לרחלי

הגננת שבי.

(כתבה רחל טייטלבאום)

רחל טייטלבאום
שמי רחלי טייטלבאום. נשואה באושר, אמא לארבעה ילדים. במשך 22 שנה הייתי בעלת עסק קטן בשם "פשוט לנוע" בו לימדתי חינוך גופני לגיל הרך בגני ילדים פרטיים. עשיתי הסבה לגננת. בהתחלה שילבתי בין עבודתי כמורה לחינוך גופני עצמאית לבין גננת משלימה. נגיף הקורונה חיסל את העסק הפרטי שלי ונשארה לי משרה קטנה של גננת משלימה. אפילו שזו משרה קטנה אני מאוד מאוד שמחה בה. החלטתי לפתוח בלוג עם חוויות שלי מהגן כגננת. נראה לאן זה יוביל אותי. אתחיל בהגיגים ששמעתי מילדים שווי לב ואולי נמשיך עם רעיונות גאוניים (בעיני) של ילדים שפגשתי. אז קדימה אני עולה לאוויר