השבוע היה לי יום הולדת. חגגתי 15 שנה להיותי בת 29. תעשו לבד את המתמטיקה.
זמן לחשבון נפש – מה השגתי עד כה, האם אני מרוצה, מה הייתי עושה שונה? ולתוכניות חדשות – לאן פניי מועדות, איך להגדיר מה אני רוצה לשנה הקרובה, מה אני צריכה לעשות כדי להגשים את התוכניות והחלומות?
הכי קל לא לראות מה השגתי ולהתמקד במה לא, כל הטעויות, כל הבעיות, כל המכשולים. והנה החלטה ראשונה ….להסתכל על מה כן. וכמו בצבא, גם הדברים הטובים מתחלקים ל3:
מקצועית – אני אוהבת את מה שאני עושה, ניהולית ומקצועית, יש הרבה מאד הישגים מאחוריי – פרויקטים, מערכות וצוותים שהובלתי להצלחות, ומקווה לעוד יותר הישגים לפניי.
אישית – מצליחה כל יום להרגיש יותר ויותר גמדה ליד הבן הגדול שלי (ב185 סמ שלי זו תחושה מאד מוזרה), ומחכה בקוצר רוח להרגיש כך גם ליד הקטן. וקצת יותר ברצינות, יש לי שני ילדים נפלאים שמראים לי בכל יום מחדש אהבה מהי – אוהבת אתכם עד סוף הגלקסיה ובחזרה.
פיזית – התחלתי להזיז את השלד שלי מהספה, אחרי רגל שבורה, מיליוני תירוצים, ומחלת חוסר חשק כרוני מאד קשה. כבר 8 חודשים שאני קמה בשבתות לפנות יום כדי לרוץ, 2-3 ערבים בשבוע קדושים לאימונים, גררתי אחריי גם את הילדים (חוץ מאמצע הלילה בשבת….אין סיכוי להעיר אותם, גם לא בריא…אחרת איך יגבהו?). עשיתי חצי מרתון לפני חודש (אני!!?!?!?!? עדיין בשוק שאפשר להוסיף את זה לרזומה שלי) ונהנית מכל קילומטר שאני גומעת.
אם בימי הולדת עסקינן ….אין יום הולדת בלי מתנה…נכון? (גם בלי עוגה, היו יותר מדי כאלה השבוע).
כמו כל ילדה בת 15, אני מאד, אבל מאד אוהבת צעצועים. מנסה כל גאדג'ט, מתלהבת מכל טכנולוגיה חדשה שיוצאת, חייבת לבדוק ובסוף להמליץ לכולם, תוך כדי שאני כבר עוברת לצעצוע הבא.
ברור שגם בריצה מצאתי את כל הצעצועים הרלוונטיים, ואין תירוץ טוב מיום הולדת להחליף שעון ריצה. כדי להבין עד כמה היקום רצה שאחליף שעון…השבוע השתתפנו בהרכב משפחתי בריצת ליל חנוכה מאורגנת היטב ע"י אורנה ועוד שותפים לדרך והגמדון (הבן הקטן שלי) זכה בפרס: הנחה בדוגית. התלבש לו בול על היום הולדת של אמא שלו (להלן – אני), ונתן לי את הפרס כמתנת יום הולדת (תודה רבה גיגס) ואם הכל מסתדר בצורה כזו…כבר אין ברירה וחייבים להחליף שעון.
אתמול בערב שיחקתי בצעצוע החדש שלי, הורדתי אפליקציות, בניתי פרופילים, עדכנתי נתונים והבוקר הוצאתי את הצעצוע לריצת ניסוי. שיחקתי איתו תוך כדי ריצה, הפעלתי, עצרתי הפעלתי שוב, הצעצוע התנהג למופת. שלא נדבר על הדבר הכי חשוב … עזבו עובד לא עובד…הצעצוע חתיך על, זה הרי הכי חשוב
נסגר שבוע יום הולדת עם סיכום קצקצר….לגבי שנה באה …סבלנות, בבלוג שבוע הבא נפתח את 2018 עם יעדים חדשים. אם יש לכם רעיונות…מוזמנים לזרוק כמה.
#לאן_את_רצה_TantiRoza
