היה לי לעונג להשתתף בחשיפת טרום פתיחה בליווי הדרכה מרתקת לתערוכת ענק מרשימה
המציגה עשרות אמנים שנבחרו בקפידה ועוסקים בעידן עודף המידע בו קשה לנו להבחין בין אמת לבדיה ועובדות אלטרנטיביות כמותג של ממש החודר לכל תחומי החיים.
גולת הכותרת היא השתתפותו של האמן הבריטי המצליח דימאן הירסט עם פסלים מתוך פרויקט אוצרות הספינה הטרופה שלא תיאמן שיצירתו נמשכה עשר שנים והוצג לראשונה בביאנלה בוונציה.
צילום: קרן פרגו
נימוק הממצאים בתערוכה מתבסס על סיפור אמיתי אודות ספינה בשם האפיסטוס הלא יאומן שהיתה ספינת סחר עתיקה שטבעה באוקיינוס ההודי ונמצאה לפני עשור, זהו אליבי של אמינות לאגדת הפייק ניוז של הירסט לטביעת הספינה, שם לכאורה נמצאו אובייקטים, פסלים, מטבעות וקלאסיקות מעולם המיתולוגיה היוונית כמו גם העכשוית כגון- מיקי מאוס.
הספינה "שטבעה" מייצגת את אוצרות עולם האמנות על גווניו ותרבויותיו: ממצרים העתיקה דרך הודו, יוון הקלאסית ורומא ועד למיתולוגיה בת זמנינו בדמות פסלי דיסני.
אוסף אקלקטי שניצל ממצולות הים והובא לתצוגה
הפסלים צופו שכבות שונות של אלמוגים שכביכול צמחו עליהם במשך שנים עם ירוקת, טחב, צדפות וקונכיות, קילוף טקסטורות וציפוי של קורלים ואבני חן, התוצאה ריאליסטית, מרהיבה ומלווה בסרטים המתארים צוללנים מושים את האוצרות מהמים. הצגה מושלמת, פייק ניוז במיטבו.
מצאתי את עצמי מתבוננת ב"ממצאי הארכיאולוגיה הימית" השקרית הזאת, הם מצופים אלמוגים צבעוניים וססגוניים, מתאהבת בהם וכל כך רוצה להאמין שהם שהו בים אלפי שנים אף על פי שהסיפור ידוע זה מכבר כבדיה! כן, פייק ניוז תפס גם אותי. הירסט יצר סיפור המתכתב כמטפורה עם חייו שלו, סיפור על אספן אמנות שהיה בעברו עבד, ולאחר שזכה בחירותו, החל לאסוף נכסי צאן ברזל מכל כנפות תבל ויצא למסע עם אוצרותיו אך הספינה וכל הפסלים שהיו אצורים על סיפונה, טבעה. אוצָר האמנות על עשרות פריטיו ועושרו, ניצל ממעמקים באמצעות ארכיאולוגים ימיים ותועד בסרט.
צילה חסין וכרמל ברנע ברזר ג'ונס מציגות טכנולוגיה המדפיסה פלט מחשב מתוך מדד אלגוריטמי בכל פעם שהמילה פייק ניוז מוזכרת בגוגל,
הנייר הכימי דוהה עם הזמן, האם גם החדשות השקריות?
מתיו דיי ג'קסון, אמן אמריקאי יצר מצבת זיכרון משער עיתון לייף בטכניקת תעתיק חלודה וגלופת עץ חרוך על נייר ארכיוני. החיילים המופיעים מלאי שמחת חיים בתמונה וודאי כבר אינם בין החיים
אלון קדם מציג כאוס אינטרנטי, מצייר ותופס פורטרט של הרשת עם ציורים המדמים חוויית שיטוט בין אתרים ובהם חלקי גוף, מסכים, פרצופים, ירחים ושמשות והם צפים ללא עוגן במרחב כאילו היו פסולת דיגיטלית
והיוותה אבן מפנה באמנות הישראלית בכל הנוגע לנושא האמן המתחזה,
סדרת ציורים שנותרו כביכול בעזבונה של הדמות הבדויה: האמנית הסוריאליסטית הבלגית-היהודייה ז'וסטין פראנק, ספר המתעד את "מסעה",
תצלומי ארכיון משנות השלושים ופורטרטים של אמנית, שהיתה כביכול פעילה וממקימי התנועה הסוריאליסטית בסוף שנות העשרים אך נשכחה
בעקבות האידיאולוגיה הציונית ששאפה ליצור אמן ואדם חדש בארץ. כאמור בדיה.
מירי נשרי בתערוכה "האם התינוק הזה שלך?" פרויקט שהחל בשנת 2000 ומבוסס על סיפור בדוי: מירי המציאה עובר כדי למצא לו אבא, חיפוש של ממלכת האבות לעוברים שלה,
היא יצרה ושלחה ערכות מידע ונתונים לגברים עם השאלה המלחיצה והמטרידה: האם התינוק הזה שלך ובכך למעשה הופכת את היוצרות,
היא זאת שמפזרת את העוברים ומחליפה את מפיץ הזרע ובכך הופכת את ההיררכיה הקיימת בעולם האמיתי
או לחילופין ממשיכה את החיפוש המסורתי אחר תומך לעובר שלה, רק בדיעבד.
צילום: קרן פרגו
כתבתי כאן רק רשמים ומיצגים ספורים מתוך תערוכה גדולה במיוחד שנערכה ונתלתה בעבודת אוצרות משובחת, מנומקת ומהודקת של סבטלנה ריינגולד והאוצרות השותפות: לימור אלפרן זרד, רויטל סילברמן גרין
ואני ממליצה בחום להגיע, יש עוד אירועים מיוחדים בהשתתפות האמנים, הרצאות והדרכות ובכלל: דמיאן הירסט מציג כאן, איך לא תבואו
*מוזמנים לכתוב לי בעמוד הפייסבוק
צילום: קרן פרגו