"אני לא יכולה לדבר על זה"
"אני מעדיפה לא לחשוב על זה"
"בואי נעבור לנושא אחר"
"אני מפחדת שזה ישתלט לי על המחשבות כל היום ואני לא אוכל להירגע ולתפקד"
"עזבי, אין טעם, אי אפשר לשנות את העבר" …
אלו חלק מהמשפטים שאני שומעת ממך, ומאחיותייך ואמהותייך, מנשים מבוגרות, בוגרות, וצעירות – שאני פוגשת.
לרוב, המשפטים האלו מגיעים עם המגע הראשוני
בחומרי הנפץ הדליקים של הנפש.
ואבק התבערה הנשי,
לעתים קרובות מתבטא באנרגיה התוקפת כלפי פנים.
התקפי חרדה, מחשבות טורדניות, עצב גדול
ורוח על פני תהום..
כלומר,
למראית עין, לא יראו את ניצוצות השריפה
רק את מבפנים תרגישי את הגחלים הלוהטות צורבות בך
את כנראה תצליחי להירדם בליל,
עם כדורי שינה, או בלעדיהם, בקושי רב
את כנראה תצליחי להתעורר בבוקר, אך בתחושה קודרת
את כנראה תשטפי את עצמך בסבון,
ועדיין תרגישי שמנה, מלוכלכת וכעורה
את כנראה תחייכי, אולי תתאפרי,
אבל הדמעות יחנקו את גרונך
ובכל מראה שתביטי
תראי בעיקר קמטי כאב ושקר
אותו שקר שאת לובשת, בכל יום מחדש
ומרגע לרגע, חליפת החוסן שתפרת,
הטלאים הבלויים שהדבקת,
מעטפת השריון שעטפת עצמך בו
מתקלפת
נסדקת
ובעבוע הפחדים והכאב והרעל שנוצק בך, נוזל החוצה
כמו מורסה מוגלתית ומודלקת
ואת עסוקה במלוא כוחותייך לאסוף אותה,
נוזלית ושורפת
פנימה, פנימה, פנימה
לתוכך
שלא יראו
…
"אבל אי אפשר לשנות את העבר!"… תצעקי לי
אז זהו. שאפשר. לחולל שינוי בחוויה.
וחשוב לחבר גם את העבר השורף, והמצולק, והפגיע,
לכוחות ולמשאבים שגדלו בתוכנו
בלעדיהם לא היינו שורדים כפי שאנו כעת.
ועובדה ששרדת.
צלחת את התופת
משית עצמך מהלבה הסוערת
ויצאת עם כוויות
בואי נתבונן בהן, באומץ
כמה גיבורה היית.
איך לימדת את עצמך לשחות כנגד האופק
איך למרות גלי האש
כמו עוף החול – התרוממת
ונסקת
וגידלת את עצמך, בעצמך
הניחי ראש ילדתי.
הגעת למקום מבטחים..
עכשיו נמרח משחת ריפוי לתוך סדקי הנשמה
עכשיו – מותר לנוח,
מסביבך שמש רכה ואגם
מעל ענני העשן, יצמח עלה וקשת גם
….
להתראות,
עדי קאופמן
(נותרו מעט שעות פנויות, בבוקר, לטיפול רגשי ונשי
בטראומה EMDR ובפסיכותרפיה CBT)
קליניקה באורנית 052-8882726
http://www.adi-kaufman.com/