אין הרבה תאריכים ביומן שעושים לי לא טוב.
מאז הפרידה, כבר עברנו כמה חגים, ימי הולדת, התעלמנו באלגנטיות מיום הנישואין … אבל יש רק תאריך אחד שעושה לי קווץ' בלב: יום המשפחה.
כן, בעוד כמה ימים נלך כולנו למסיבת יום המשפחה בגן, ננסה להתנהג בקוליות מוחצנת בעוד מבפנים נישבר למיליון חתיכות. אני מניחה שאולי חלק מהזוגות הנשואים יסתכלו עלינו ברחמים או בהתנשאות-מה, אלופים בלהעמיד פנים שאצלם הכל נהדר ומאושר. הדשא של השכן באמת ירוק יותר?
אפשר ללמד ולדלקם לילדים שיש הרבה סוגי משפחות – משפחות חד הוריות, משפחות גאות, משפחות פרק ב', משפחות מאמצות אבל לרוב זה משפחות גרעיניות "רגילות" של אמא ואבא, שגם אם חיי הנישואין שלהם רחוקים מלהיות מושלמים הם ביחד- וזה מה שהילד מכיר וכנראה רוצה. להיות ילד רגיל, כמו כולם, לא חריג בנוף התמונות המשפחתיות שהגננות מבקשות להביא לגן (למה באמת אתן ממשיכות להתעקש על זה ?). שוב יבקשו מהילדים לצייר את המשפחה שלהם ורק אני אסתכל על הציור של הבת שלי בזכוכית מגדלת אחפש רמזים פסיכולוגיים סמויים מהעין …
אז נכון, הילדות שלי "מסכנות" – חלום המשפחה הגדולה והמאושרת כבר לא יתממש להן בילדותן … מצד שני, הן הכי לא מסכנות בעולם!
יש להן אחת את השנייה, ולמרות שהן לא מפסיקות לריב, נראה שמאז הפרידה הן יותר קרובות ואוהבות זו את זו. יש להם אותנו – הורים קצת שבורים אבל מאושרים יותר, בנפרד, שאוהבים אותן אהבה עצומה ורק לא סובלים ולא מסתדרים זה עם זו אחרי כל כך הרבה שנים ביחד.
"יש" להן את בני הזוג החדשים שלנו, טובים ומכילים יותר שאומנם לא מהווים תחליף להורה השני, אבל אולי באמצעותם ילמדו זוגיות טובה ומכבדת מהי, שלא כדאי לאבד את האמון באנשים ובמיוחד בבני המין השני, שאפשר לקום ממקום נמוך בחיים ולשאוף לטוב ושלם יותר.
לילדות שלי יש משפחה. משפחה גרעינית קצת אחרת ומשפחה מורחבת מאוד אוהבת ומפנקת.
משפחה זה דבר חשוב ויפה, דבר שצריך לעודד ולחזק. האם בכל מחיר? לדעתי ממש לא … מקווה שיום אחד הילדות שלי אולי לא "יודו" לי על זה, אבל הלוואי שיאמרו שהן מבינות, מקבלות, מכילות.
עם כל הבאסה שבדבר, אביא גם אביא 2 תמונות משפחתיות לגן ואכין לבתי את הברכה הכי יפה שיש ביכולתי כי אני גאה ושלמה בבחירה שלי, והלוואי שאמשיך כל חיי לבחור רק במה שעושה לי=להן הכי טוב.
אז איך אתם מעדיפים את זה – הכי עצוב שיש או עם גרוב מדליק?
[youtube jmJjD33eKDU nolink]
